(ו) היסוד המשותף שבכל שיטות ההיגיון

לגבי הנושא , שבו אנו דנים בפרק זה , עולה כאן השאלה , אם הזיקה האונטולוגיה של הלוגיקה , שעל הבנתה טרחו אפלטון ואריסטו , היגל והוסרל , וכל הלוגיקנים שהלכו בעקבות המסורת הקלאסית , בוטלה על ידי הפיכת תורת ההיגיון לתחשיב ועל ירי פיתוחה של הלוגיקה למיניה הרבים י התורה ההסכמית מתפארת , ובמקצת בדין , שהיא היא שהראתה כי בעיות רבות , שהעסיקו את הפילוסופים , התגלו כבעיות מדומות . שמא ירדה גם הבעיה של הזיקה האונטולוגיה של הלוגיקה לדרגת בעיה מדומה ? אם הלוגיקה אינה אומרת לנו ולא כלום על הממשות , ואם אינה אלא פרי ההסכם החופשי , כלום על ידי כך אין מתבטלת מראש בעיית היחס בין הלוגיקה לאונטולוגיה ? כיום רבים סבורים כך . אולם ננסה להוכיח , שהדעה הזאת של אנשי ההסכם אינה נכונה . לשם כך אנו מסתמכים קודם כל על ההקבלה עם הגיאומטריות השונות . אמנם , ביסוד הגיאומטריה האבקלידית והגיאומטריות הלא אבקלידיות מונחות אכסיומות שונות , אך לא יהא מן הנכון לומר שכל האכסיומות של הגיאומטריות האלו הן שונות . הגיאומטריות הלא אבקלידיות נוצרות מתוך הגיאומטריה האבקלידית , על ידי ביטולה של אכסיומה אחת , כגון האכסיומה של המקבילים ...  אל הספר