הוסרל טען כנגד אריסטו , שהכיר בתורת היש האונטולוגית ריאלית בלבד ולא הכיר במפורש בתורת יש צורנית . הטענה הזאת מבוססת על כך שאריסטו , כפי שראינו , מסדר סולמות הכללה שתחילתם עצמים בעלי תוכן וסופם מושגים צו רניים , כלומר קטיגוריות . בדרך כך מיטשטש התחום בין האונטולוגיה הממשית ובין האונטולוגיה הצורנית . אולם הלוגיקה חיה עד היום הזה מפי אריסטו וגם ההבחנות העיקריות שבאונטולוגיה הצורנית , במובנו של הוסרל , באו לנו מאריסטו . משל לכך , ומשל לאונטולוגיה צורנית , הננו מוצאים בתורתו של אריסטו על ה פרידיקביליה , ( praedicabilia ) תורה שקיימה תפקיד גדול בלוגיקה של ימי הביניים , אשר בה היא היתה ידועה בשם 'חמשת הקולות , ( quinque voces ) ובלשון חכמי ההיגיון שלנו בשם יחמשת העניינים הכוללים / אם נסתכל במושג מן המושגים , כגון יאריהי — נוכל לשעבד את המושג הזה למושגים גבוהים יותר , כגון יונק , חיה , בעל חיים וכוי , ולסוף נגיע למושג הסוג התהומי ( רגיונאלי ) העליון , שהמושג של האריה משועבד לו מבחינת התוכן ( דבר בחלל . ( אולם על יר הסיוג הזה של המושגים לפי תוכנם , קיים גם שיקול-דעת צורני לגבי המושגים , שא...
אל הספר