(יז) סיכום תורתו של ברינטאנו

זכות הריפורמה של ברינטאנו היא קודם כל במה שדרש החלטה ברורה על כך , מה מובנן של ארבע הצורות של המשפט ההחלטי ביחס לישותו של הנושא . האם המשפט A או המשפט E מניח או אינו מניח את הישות של ? s אין זאת שאלה ללוגיקה , אלא שאלה לשימוש הלשוני וההסכם המונח בו . החלטתו של ברינטאנו , שהמשפטים הכלליים , בין החיובי ובין השלילי , אינם מניחים את הישות של הנושא—אף היא הצעה להסכם על הפירוש , שאנו מפרשים את הצורות הללו . הלוגיקה המסורתית פירשה את המשפטים באופן אחר מאשר ברינטאנו , כי היא הניחה שהמשפטים 'כל ס' הוא פ" רשום ס' אינו , "פ מניחים את הישות של ס / ועל ידי כך בלבד ניתנה האפשרות של ההיקשים המוליכים מן המשפט הכולל אל המשפט החלקי המתאים לו . [«] גי . ס . מיל הגן על ההחלטה הזאת של המסורת , לאמור , שאין אנו יכולים לתת אינפורמאציה על דבר שלא בא לעולם ולכן אין אנו יכולים לחרוץ עליו משפטים בעלי הצורה A או . E לפיכך אין גם אפשרות של משפטים כלליים ( כרי לשוב למשל שהבאנו , ( האומרים דבר מה על החומר שבו נעשה הפרפטואום מובילה . כשדיברנו לעיל על שאלת האינדיבידואום , ראינו כי גם שם נשאלה השאלה , אם אפשר או אי-אפ...  אל הספר