בסימפוסיון , שערכה החברה האריסטוטלית באנגליה על הנושא ימפני מה אפשר להשתמש בתחשיבים של הלוגיקה ושל האריתמטיקה לגבי הממשות ? ( פורסם ככרך משלים , כ / של החברה האריסטוטלית , ( 1946 השיב G . Ry 1 e את התשובה , ( א ) Oliver R . Reiser , Non-Aristotelian Logics , Monist 1935 . p . 116 ( ב ) השוה O . Valen-Sundsted , Der Wahrheitsbegriff in der zweiwertigcn ; Logik ( Theoria 1949 ) ( ג ) Aron Gurwitsch , Presuppositions philosophiques de la logique ( Revue de Metaphysique et de Morale , 1953 ) כי שאלה זו השואלת , על שום מה מתאימים כללי הלוגיקה לעולם ועל שום מה אין העולם לא הגיוני , אינה אלא בעיה מרומה . אין זה בכלל עניינו של העולם לציית לכללי הלוגיקה , כגון כללי ההיקש ; זהו עניינם של בני האדם , המבצעים בחשיבתם את ההיקש . בן האדם הוא הוא היכול להישמע לכללים של תורת ההיגיון או לפגוע בהם , כשם שהאדם , המדבר בשפה מסוימת , נשמע לכללי הדקדוק של השפה או פוגע בהם : או כשם שהאדם המשחק בקלפים , נשמע לכללי משחקו או פוגע בהם ; או , משל שלישי , כשם שהנהג בנסיעתו שומר על כללי התנועה או עובר עליהם . דין...
אל הספר