ברינטאנו פותח את חקירותיו על האינדוקציה בהבחנה בין 'אינדוקציה במובן הרחב' ובין 'אינדוקציה במובן . 'המצומצם האינדוקציה במובן הרחב קרובה להיסק ' מן הדוגמה' של אריסטו , שכבר דיברנו בו ( סעיף א , הערה , ( 1 כלומר , באותו מין של רכישת הכרות כלליות מתוך משל קונקרטי אחר . אינדוקציה זו נקראה זה מקרוב 'אינדוקציה , 'אינטואיטיבית או 'אינטואיציה מהותית' ( הוסרל . ( ברינטאנו : "מגדיר 'אנו מבצעים אינדוקציה במובן הרחב בכל פעם , כשאנו שואבים את ההכרה של חוק כללי מתוך עובדה נסיונית , כשזה נעשה בלי תהליך היסקי , כלומר , כשהטעם של העובדה מתברר לנו באופן ש-אינו אמצעי מתוך מושג הנתפס בבהירות . יש אפוא הכרות כלליות , שאנו יכולים לקנותן לנו בוודאות מוחלטת על ירי ניתוחן של תופעות , שנתפסו לנו בבהירות גדולה ביותר . כמשל לביצוע אינדוקציה כזאת , מביא ברינטאנו את תגליתו של הלמהולץ , הוא גילוי האמת הכללית שכל תנועה ( במובן דקדוקי : ( Vowel מכילה בתוכה , כשאנו מבטאים אותה בקול , בביטויה טונים מלווים [ א ' ( overtones , obertone ) 1 המנחילים לה את אופייה המיוחד . תגלית זו של הלמהולץ לא היתד , תגלית של חוק נסיוני , ...
אל הספר