(ד) בעיית האינדוקציה והאנלוגיה כבעייתו של דוד יום

האינדוקציה והאנלוגיה , אם כי קיים ביניהן הבדל בדרך תהליכן , הרי הן קרובות זו לזו הרבה ; ונוכל להסתפק בהבהרת בעיות האינדוקציה בלבד . השאלות הכרוכות בה אפשר שתהיינה משני מינים . אפשר שתהיינה שאלות המיתורה וכללי המיכניזם ההגיוני , אשר לפיהם אנו משתמשים בתוך המדעים השונים במכשיר זה של החקירה . המשל הקלאסי לגישה זו לבעיית האינדוקציה הם הכללים של ביקון שכבר דיברנו בהם , או הכללים המפורסמים של מיל אשר עוד נדבר בהם . הכללים האלה ודומיהם , שחוקרים אחדים למדו וגזרו אותם מתוך הדרכים הנוהגות למעשה בחקירה של המדעים השונים , הם חלק מן הטכניקה של החוקר , 8 אבל אינם משתייכים לבעיה היסודית של האינדוקציה והאנלוגיה . בעיה יסודית זו היא בעיה של תורת ההכרה : שאלת ההצדקה של השימוש באינדוקציה ובאנלוגיה לשם הרחבת ידיעתנו מעבר לתחומו של הניסיון . את הבעיה הזאת גילה דוד יום , ( Hume ) והיא ראויה שתיקרא על שמו . לכאורה תמוה ומוזר הדבר , כי בעיר . זו—ואנו לא נפריז אם נראה בה את השאלה העיקרית בין שאלות ביסוס המדע והצדקתו—לא היתה ידועה לפילוסופים כלל , עד שהעמידה יום על סדר יומה של המחשבה האנושית בשני ספריו מסכת ט...  אל הספר