הספר החשוב ביותר בזמננו , שהוקדש לבעיית היחסים בין תורת ההיגיון הצורנית והתוכנית , הוא ספרו של הוסרל 'לוגיקה צורנית ולוגיקה טראנסצינדנטאלית' : אולם תפיסתו של הוסרל בעניין הלוגיקה הטראנסצינדנטאלית סוטה לחלוטין מן התפיסה של קאנט ושל יתר חכמי ההיגיון במאה הי"ט . מה שהוסרל מציין בשם ' לוגיקה טראנסצינדנטאלית' מתקרב ביותר לתורת ההכרה של תורת ההיגיון הצורנית . הוםרל שואל : מה הנחות אנו חייבים להניח , שהלוגיקה הצורנית תהיה באפשר בכלל ? הוא מציין , שתורת ההיגיון הצורנית היא 'תמימה' או 'פוזיטיבית' לפי המובן , שאנו נוהגים כלפי מדעים פוזיטיביים , ברצותנו לומר שהמרעים האלה , כגון תורת החיות או תורת הצמחים , מתנהגים באופן , 'פוזיטיבי' כלומר שאינם נותנים דין וחשבון לעצמם על הנחותיהם הם , אלא מכוננים לגמרי אל העצמים , שבהם הם עוסקים — החיות , הצמחים וכוי . גם תורת ההיגיון היא , במובן זה , מדע . 'פוזיטיבי' הוסרל מביא משלים לאותה ' תמימות' של תורת ההיגיון : היא מניחה , שהצורות שבהן היא עוסקת , כגון המו שגים , המשפטים וכוי , הן קיימות ומתמידות באופן שהיא תוכל תמיד לחזור עליהן , לאחוז בהן לפי צרכיה , לזה...
אל הספר