מבוא לתורת ההיגיון

עמוד:ז

הקדמה אמר קאנט על תורת ההיגיון' שמימיו של אריםטו לא זזה תורה זו ממקומה' לא נחסר ממנה ולא ניתוסף עליה כלום . כנגד דברים אלה רגילים המחברים של ספרי תורת ההיגיון בזמננו להראות על ההתפתחות המרובה שהתפתחה תורה זו בק"ן השנים משעה שאמר קאנט את דבריו . וודאי שהדין עמהם . אבל בצדם של דברי קורת רוח אלו , חייבים אנו לציין' שהתפתחות זו היתד . טכנית בעיקרה , כלומר בפיתוח התחשיבים ההגיוניים' ואילו בהעמקת היסודות הפילוסופיים של תורת ההיגיון לא הוספנו הרבה במשך כל אותו הזמן . יתר על כן , התפתחות הטכניקה של ההיגי י ון הביאה לידי הפרדה תמוהה בין שני הזרמים שבתורת ההיגיון , בין הזרם הפילוסופי לבין הזרם המאתימאטי הסמלי . עד לפני זמן מועט ראו אנשי הלוגיקה המאתימאטית את עבודתם כהתחלה העומדת בפני עצמה ואינה זקוקה לידיעות היסטוריות ( שגגה זו ניתקנה בשנים האחרונות בכמה מחקרים מעולים , שמחבריהם מן החוג של הלוגיקה הסמלית , והם מתארים את הלוגיקה הקלאסית מצד הישגיה התחשיביים . מחקרים אלה החזירו ללוגיקה הקלאסית את תפארתה , והריני מציין כאן במיוחד רק את מחקרו של לוקאסיביץ' על ההיקש אצל אריםטו ואת מחקרו של בוכנסקי על הלוגיקה של היוונים . שני המחקרים האלה יצאו בשעת הדפסת הספר הזה . ( מצר שני ראו את עצמם ממשיכי המסורת הקלאסית בלוגיקה פטורים מן החובה ללמוד את הטכניקה החדשה . ונתגלגלו הדברים , שהספרים החשובים בתורת ההיגיון , שיצאו בזמן האחרון על ידי בעלי האסכולה הפינומנולוגית שעסקו בייחוד בתורת ההיגיון , אין בהם זכר ללוגיקה הסמלית החדשה ( בספרי זה הראיתי דרך אגב על טעויות שטעה בהם איש כפפנדר ב'לוגיקה' שי יו , משום שלא נתן דעתו על המנגנון הסמלי של היום . ( ואף זה שהמחקרים המשובחים והניתוחים המדוקדקים שאתה מוצא בספרי הפינומנו לוגים , אין מציאותם ידועה למחברי ספרי הלוגיקה הסמלית בימינו . ייתכן שתהיה זו זכותה של תרבותנו העברית הפתוחה להשפעה של תרבויות רבות , שהיא תביא לידי סינתיסה של זרמים רוחניים שונים . על כל פנים השתדלתי בספרי זה להתרחק מחד צדדיות , וביקשתי , עד מקום שהגיעה ידי , ובמידה שהדבר ניתן להיעשות בתחומו של , 'מבוא' לאחד את שני הצדדים שבהתפתחות מדע הלוגיקה .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר