(כד) היחסים הפנימיים והיחסים החיצוניים

הקביעה המוחלטת ( כלומר הבלתי יחסית ) המונחת ביסודו של היחס , נקראת 'יסוד היחס 11071 . ( fund < . mentura relations ) הזה הוא איפוא תכונה של העצם בפני עצמו , אשר מתוכה , בקשר לתכונה של עצמים אחרים , נובע היחס השולט בין העצמים האלה . שני דברים או יותר שווים זה לזה , או שונים זה מזה , מבחינת איכותם , גדלם , אופים וכיוצא באלה . הרי האיכות , הגודל , האופי הם היסודות של השוויון או של השוני בין העצמים האלה . כשעצמים שונים זה מזה בצבעם , הכרח שכל אחד ואחד מהם יהא בעל צבע . הצבע הזה הוא איפוא אותה התכונה שאינה יחסית , שהיא היסוד של היחס הנדון . הבינונו קורם את היחס כפרידיקאט של מכלול של שני עצמים או יותר , אשר ביניהם קיים היחס . עתה נוכל לבטא את התלות של היחס ביסוד שלו בדרך כך : ה'יסוד' של היחס הן התכונות אשר מהן נובע היחס . אולם במה דברים אמורים 1 אם קיימות תכונות כאלה . במשלים שהבאנו קיימות תכונות מוחלטות ( בלתי יחסיות ) כאלה . אולם עודה עומדת בעינה השאלה , אם כל היחסים נובעים בדרך כך מתוך תכונות מוחלטות , בלתי יחסיות . לאמור , לפנינו השאלה , אם כל היחסים קשורים בתכונות מוחלטות , בלתי יחסיו...  אל הספר
מוסד ביאליק