(יט) כללי החקירה האינדוקטיבית לפי ג'. ס. מיל

הן האנאלוגיה והן האינדוקציה מחפשות את הקשר החוקי בין שתי קבוצות של תופעות . המסקנה של האנאלוגיה או האינדוקציה תהיה תמיר , שקבוצת תופעות אי תלויה תלות פונקציונאלית בקבוצת תופעות בי . אולם במציאות הדברים אין העובדות וקבוצות העובדות מופיעות בטוהרן . לואיס השווה את עבודתו של החוקר למי שמבליט , בתיך הרקמה של השטיח , חוטים מסוימים שהם כאחד דוגמה או שרטוט מסוים , והוא מתעלם מכך שמתחת לדוגמה הזאת מצויים הרבה חוטים אחרים שאינם משתייכים אליה . הממשות היא מסובכת מתוך עובדות רבות ואנו שואפים לבודד את העובדות האלו שיש להן יחס אל החוק המקווה . מיל רצה , על ידי הכללים שלו , לייעץ לנו , כיצד לבודד את התופעות הנוגעות לחוק שאנו מחפשים אותו . ראינו , שכבר ביקרן שאף , על-ידי , 'לוחותיו' לסלק את הגורמים שאין להם השפעה על החקירה שלפנינו . מכאן החשיבות של השלילה במיתורה של ביקון . אלהיט בלבדי —אומר ביקון — ימכיר הכרה לא אמצעית חיובית את הצורות , ואילו האדם אינו יכול אלא להתקדם בהתחלה דרך השלילות ואך בסופו של דבר , לאחר שמיצה את הנמנעות , יגיע אל , 'החיובים היחסים הפונקציונאליים , שאנו רוצים לגלותם , קשורים ת...  אל הספר
מוסד ביאליק