(ט) חלוקת המשפטים לפי האופניות. תורתו של אריסטו

התורה על האופניות של המשפטים ( מוראליות , ( כלומר הבחנת המשפטים המגידים סתם מן המשפטים המדברים על ההכרחיות או על הנמנעות או על האפשרות , מקורה באריסטו . בתורתו של אריסטו מושרש הפרק הזה בהשקפותיו המיטא פיסיות ( ראה את המקומות המובאים ב'תולרות תורת ההיגיוך של פראנטל , כרך , 'א עמ' 164 ואילך . ( כפי שכבר הזכרנו פעמים אחדות , ראה אריסטו את הממשות המוחשית כביטוי של כוחות מושגים , כוחות ממשיים , המתגשמים בתוך המצי אות . דבר אחר הוא אם העץ אינו נושא פרי , ודבר אחר הוא אם האבן אינה נושאת פרי , שהרי במקרה הראשון היתה קיימת 'בכוחי האפשרות לטעינת פירות ככוח ממשי בתוך העץ , מה שאין כן במקרה האחרון . ראינו , שמושג ההעדר בלוגיקה של אריסטו צמח מתוך היסודות המיטאפיסיים האלה . גם העץ , למשל , כשאינו נושא פרי , קיימת בו אפשרות של הפעולה , והאפשרות הזאת אינה אפשרות שבמחשבה שלנו , אלא אפשרות ממשית בתוך הדברים . תפקידו של המדע , במידה שהוא עוסק בעצמים חולפים ועוברים , הוא להכיר את הסיבתיות של המושג , הפועלת , ללא יוצא מן הכלל , מאחורי האפשרות . לגבי הדברים הנמצאים מחויב המדע להוכיח , כי מה שנמצא נמצא מת...  אל הספר
מוסד ביאליק