(ב) היסקים לא־אמצעיים

בעקבות ההגדרה שניתנה על ידי אריסטו ( Anal . pr ., 1 , ) נוכל להגדיר : היסק הוא יחס כזה [ אריסטו : לוגוס כזה ] בין משפטים , 'אשר על ידיו , שעה שהונח משהו , נופק בהכרח משהו שונה מן . 'המונח לשון אחר : היסק מובנו תלות של משפט במשפט אחר או במשפטים אחרים . במתאים לכך אנו מבחינים מיד בין שני מיני היסקים . יש היסקים , שבהם אנו גוזרים משפט אחד ג' מתוך משפט אחר ; 'ב ויש היסקים , שבהם אנו זקוקים , לשם הסקת המשפט ג' מתוך המשפט בי , למשפט שלישי מתווך . 'א מתוך המשפט : 'כל בני ארם הם , 'בני תמותה נוכל לגזור מיד את המשפט : 'בני תמותה אחדים הם , 'בני אדם בלי להסתמך על משפט אחר . ואילו מתוך המשפט : 'ראובן הוא , 'בן אדם נוכל לגזור את המשפט : ' ראובן הוא בן תמותה / רק אם נסתמך על המשפט השלישי : 'כל בני אדם הם . 'בני תמותה את ההיסקים של המין הראשון נכנה בשם 'היסקים לא אמצעיים' immedi- ) , ( ate inferences , Foigemngen ואת ההיסקים מן המין האחרון 'היסקים , 'מתווכים או — כשהם בנויים באופן מיוחד — 'היקשים' . ( syllogisms , Schiusse ) בדרך כלל אנו אומרים על היסק , שהוא נכון מבחינה , "קמרית' אם המשפט או המשפטי...  אל הספר