המתימטיקן והלוגיקן השוויצי ( 1783—1707 ) Leonhard Euier המציא מיתודה לתיאור גראפי של אפשרויות היחסים בין הנושא והנשוא . הוא תיאר את ההיקף של מושג הנושא ומושג הנשוא על-ידי שני עיגולים , והמשפט ההחלטי בא על ביטויו הגראפי על-ידי היחסים שבין העיגולים האלה . והרי חמש האפשרויות : במשפט כגון : יכל המשולשים שווי הצלעות הם משולשים שווי הזוויות חופף היקפו של מושג הנושא את היקפו של מושג הנשוא . שני המושגים הם בעלי היקף אחד ( co-extensive ) והעיגולים , המתארים אותם , חופפים זה את זה ( צורה . ( 'א המשפט : 'כל בני אדם הם בני תמותה' מתואר על-ידי הצורה , 'ב המשפט : ' משולשים אחדים שווי צלעות הם שווי זוויות' מתאימה לו הצורה א ( המשפט הזה הוא נכון , שכן אין אנו אומרים , כי : רק משולשים אחדים הם וכוי . ( המשפט : ' בני אדם אחדים הם בני תמותה' מתאימה לו הצורה . 'ב המשפט : 'בני תמותה אחדים הם בני אדם' מתאימה לו הצורה . 'ג המשפט : 'בני אדם אחדים הם רעים' מתאימה לו הצורה . 'ד המשפט : 'אין לך בן אדם שהוא מלאך מתאימה לו הצורה . 'ח המשפט : 'בני תמותה אחדים אינם בני אדם' מתאימה לו הצורה . 'ג המשפט : ' בני אדם א...
אל הספר