(כא) טענות כנגד חוק השלישי־הנמנע

. 1 היגל בילוגיקה שלו ( כרך ב : כל כתביו . הוצאת , 1834 ד , עכל 66 ואילך ; ו'אנ , 'ציקלופדיה סעיף ( 119 מתח ביקורת על משפט השלישי הנמנע . משפט זה , כך טען , הוא טפל כל כך שאין זה מן הראוי לבטאו כלל . כי מה ערך בדיבור הזה , למשל , שהרוח היא או ירוקה או אינה ירוקה , ושאין אפשרות שלישית ? אולם טענה זו כבר השיב עליה אי ^ רווג , ( Oberweg ) שכל תשובה מניחה העלאת שאלה בעלת תבונה . אם העלאת השאלה היא באפס תבונה , אם שאלת : 'האם הרוח היא ירוקה או אינה ירוקה , ' ? תקבל גם תשובה טפלה , אך היא לא תהיה משום כך לא נכונה . . 2 אולם כדי להימנע בכל זאת משאלות טפלות כאלו , הציעו קצת לוגיקנים לצמצם את הוראתו של חוק השלישי הנמנע . כך עשה בייחוד שלמה מימון . כבר דיברנו קודם ( פרק ב , סעיף יט ; פרק ג , סעיף ח ) על חוק ההיקבעות של מימוןוהנה הוא מנסה לפרש גם את חוק השלישי הנמנע לפי חוק ההיקבעות . חוק ההיקבעות , כפי שראינו , אומר כי לגבי כל נושא ישנו 'רוחב' מסוים של נשואים שבאפשר , וכל יתר הנשואים אינם מותרים כלפיו . ולהפך : כל נשוא מתאים לו מראש הנושא היחיד המשתייך אליו . כך אין 'מתוק יכול להיות אלא נשוא...  אל הספר
מוסד ביאליק