(י) האופניות של השיפוט במצטרפת לאופניות של ההוויה

ק . פראנטל כותב בספרו 'תולדות תורת ההיגיוך ( כרך ג , עמ' : ( 130 'תורת המודאליות של המשפטים היתה בימי הביניים זירת התגוששות חביבה על הלו . 'גיקנים רצוננו להבליט כאן , מתוך ההיסטוריה של הבעיה בימי הביניים , אך זאת , שהלוגיקנים של ימי הביניים ( דונס סקוטים , בורידאן ) ידעו יפה יפה , שה מוראליות של המשפט כרוכה באוגד של המשפט , ושהיא קובעת אותו , היא ' דיטרמינאציה של האוגד' ( פראנטל , כרך ג , עמ' , 131 הערה . ( 586 בעניין המשפט בכלל , ראינו שהאוגד בונה את המשפט ומאפיין אותו , ובו בא על ביטויו מבנה המשפט כיחידה אובייקטיבית אחת . התארים המודאליים , שעליהם דיברנו ( הכרחי , נמנע , אפשרי , וכיוצא בהם ) הם קביעות נוספות , אובייקטיביות , של מבנה המשפט , ובכן קביעות נוספות של האוגד . המשפט ( האו י בייקטיב ) הוא אחר , כשנושא המשפט אינו קיים אלא כעובדה , או כשהוא קיים כהכרח , וכדומה . הווייתו של הנושא היא אחרת , כשהיא קבועה מבחינת האופניות כך או כך . למשל : ההעדר של בני אדם בעלי עור כחול או ההעדר של מהירות שתהיה גדולה ממהירות האור הם עובדות , ועובדות בלבד . ההעדר במקרים כאלה הוא העדר אחר מן ההעדר ...  אל הספר