(ב) תורת־ההיגיון והמדע של המדעים. הלוגיקה הצורנית

דיברנו על מערכות דברים ממשיים — חיילים טירונים , ועל מערכות של דברים שאינם ממשיים , אידיאליים — כגון מערכת משפטים מדעיים . המדעים הם אחדויות , אידיאליות אבל אובייקטיביות , של אמיתות . מדע מן המדעים אינו צירוף , סכום של אמיתות בלבד , אלא התקשרות האמיתות האלה לידי יחידות שיטתיות . ומכאן התפקיד של מדע מיוחד , שאנו רשאים לקרוא אותו בשם מדע של המדעים , או תיאוריה של התיאוריות . עוד אריסטו ( מיטאפיסיקה ( 'ב דיבר על נחיצות של מדע מיוחד , שיחקור את מבנה המדע . שהרי אי אפשר — הוא אומר — להתעסק בבת אחת גם במדע גם באופן ביצועו . מתון דברי אריסטו אלה נשמע הצורך במדע , שיחקור את אופן הביצוע של המדעים . תפקידו של המדע הזה יהיה לחקור מה מהווה את המדעיות של המדעים בכללם . המדע של המדעים ישאל , בהסיחו את הדעת מן התכונות המיוחדות של מדע אחד או אחר , לעקרונות הכלליים של הצורה ולעקרונות הכלליים של התוקף של המדע . לאמור , כאן שני כיוונים של השאלה , ובהתאם לשני הכיוונים האלה מתחלקת תורת המדעים הכללית לשני מדעים , שנוכל להבחינם כלוגיקה צורנית ובלוגיקה תוכנית ( טראנסצינךנטאלית . ( הלוגיקה האחת שואלת לעקרוני ה...  אל הספר
מוסד ביאליק