(ז) השלילה בתחום השיפוט והשלילה בתחום המושג. מושגים סותרים ומושגים הפכיים

מקומה המיוחד של השלילה הוא , כפי שראינו , השיפוט . פעולת השיפוט היא אישור או דחייה של התביעה שחורץ המשפט נתבע כביכול על ידי המשפט כשהוא לעצמו , האובייקטיב התיזה' ) . P ( ' חורץ המשפט פוסק את שיפוטו על כך , אם p הוא בעל תוקף או אינו בעל תוקף . השלילה הראשונית היא איפוא בעלת הצורה p אינו בעל תוקף / ' לא נכון ש . '? חורץ המשפט דוחה את התביעה . מקומה של השלילה הוא איפוא השיפוט , אולם אנו מעבירים , אחר מכן , את השלילה מתחומו של השיפוט לתחומו של המושג על ידי שאנו יוצרים מושגים , המכילים את השלילה בתוך עצמם . אנו יוצרים את המושגים י , ? non ילא בי , וכוי , ואנו עושים את ^ זה בררגתיות על דרך כך : אנו דוחים את התיזה 'א' הוא , "ב שכאילו הוצעה לפנינו , ואנו חורצים את המשפט : 'לא נכון הוא , שא' הוא . "ב והנה המשפט הזה שוב נעשה סכימה לפונקציה משפטית חדשה . כשם שהמשפט החיובי אי הוא ב" היה הגורם ליצירת הפונקציה המשפטית 'משהו שהוא בי ; כלומר ליצירת מושג הנשוא ב , '' כך נוצרת כאן הפונקציה המשפטית : ימשחו , אשר כלפי דידו לא נכון הוא , כי הוא , "ב וזה הוא מושג נשוא חרש . "לא ב' השלילה שבמושג קשורה כ...  אל הספר
מוסד ביאליק