מחבר: הרמן גונקל

שנת ההוצאה: תשנ"ח - 1998

מילות מפתח: ביקורת המקרא; פילוסופיה מקראית; תנ"ך כספרות; פילוסופיה; תנ"ך באמנות; תנך באומנות; ת. נ. ך.; סיפורי התנ"ך; סיפורי המקרא; סיפור מקראי; ת.נ.ך.; ספרות המקרא

הרמן גונקל (1862 - 1932) היה מחוקרי המקרא החשובים ביותר במאה העשרים. הוא אביה של תורת 'חקר הצורות' (From Criticism) במחקר המקרא. לשיטתו, שנתקבלה על דעת חוקרי מקרא רבים, נוצקו כל היצירות שבמקרא בדפוסים קבועים (אגדה, מיתוס, נאום או שיר), וכל אחד מהם מביע מצב מסוים.
קונגל טבע את אחד המושגים המרכזיים בחקר המקרא עד ימינו: 'המושב בחיים' (Sitz in Leben), היינו הנסיבות להיווצרות היצירה ותפקידה החברתי. אל הספר

נושא/נושאים: , תורה, מבואות

תוכן הספר:

• אגדות בראשית מבוא לספר בראשית ספרות המקרא

• פתח דבר

• תוכן העניינים

• רשימת הקיצורים

• גונקל ושיטת 'חקר הסוגים' במקרא

• 1. כללי

• 2. המבוא לספר בראשית

• 3. סוגי האגדות שבספר בראשית

• 4. גונקל ויחסו לתיאוריית המקורות ולהתפתחות אמונת ישראל

• 5. תרומתו המיתודולוגית

• 6. עיקרי שיטתו בחקר ספר תהלים

• 7. עיקרי הביקורת על שיטתו

• אגדות בראשית מבוא לספר בראשית

• פרק ראשון ספר בראשית הוא אוסף של אגדות

• 1. כללי

• 2. ההבחנה בין אגדה להיסטוריה

• 3. תחומי התעניינות שונים

• 4. עדי ראייה ומספרים

• 5. אי־אמינות — כיצד תיבחן?

• 6. האנשה (אנתרופומורפיות)

• 7. האגדה היא פיוט

• פרק שני סוגי האגדות בספר בראשית

• 1. כללי

• 2. חלק מן האגדות הן מיתוסים 'חיוורים'

• 3. המונותאיזם עויין מיתוסים

• 4. חשיבותם של מיתוסים

• 5. סיפורי (אגדות) האבות

• 6. האבות מייצגים שבטים

• 7. זמנן הקדום של האגדות

• 8. סיווג האגדות

• 9. מקורן של האגדות

• פרק שלישי צורתן הספרותית של האגדות

• 1. ספר בראשית נכתב בפרוזה

• 2. בראשית הוא ספר של סיפורי־עם

• 3. תוכנו של ספר בראשית בצורתו הפרימיטיבית

• 4. היחידה הספרותית הבסיסית

• 5. מחזורי אגדות

• 6. היקף האגדות

• 7. פשטות ובהירות באמנות הסיפור הקדום

• 8. דמויות ראשיות ומשניות

• 9. דרך עבודתם של המספרים

• 10. האגדות אינן פרי המצאה

• 11. סיכום

• 12. הסיפור העממי הישראלי הקדום

• 13. האמצעים לאיחודם של סיפורים

• 14. סיפורים בעלי אופי של אפוס

• 15. המספר מגלה עניין בחיי הנפש

• פרק רביעי התפתחות אגדות בראשית במסורת שבעל־פה

• 1. השפעות זרות

• 2. עיבוד האגדות

• 3. שיטת המיזוג

• 4. האמינות של מסירת האגדות

• 5. ערכן של הגרסות השונות

• 6. הערכת הסיפורים הבודדים

• 7. שינויים שחלו באגדות במשך הזמן

• 8. ההיסטוריה של הדת

• 9. האלוהות ומקומות הפולחן המקודשים

• 10. יחסו של אלוהים לבני האדם

• 11. אלוהים אינו רק אלוהי השבט

• 12. מוטיבים דתיים וחילוניים שזורים זה בזה

• 13. הירהורי מוסר באגדות

• 14. האבות אינם קדושים

• 15. קנה־מידה לקביעת גילן של האגדות

• 16. אגדות שבטיות

• 17. האבות 'בלבוש' אלוהי

• פרק חמישי האוספים הקדומים: J ו-E

• 1. J ו-E — מלקטים ולא מחברים

• 2. מקורותיו של J

• 3. תהליך האיסוף

• 4. יחסם של המאספים למקורותיהם

• 5. היחס בין J ל-E

• 6. קביעת גילם של J ו-E

• 7. עיבוד האגדות

• 8. יחסם של האוספים לספרות הנבואה

• 9. העורך של J

• פרק שישי המקור הכוהני והעריכה הסופית

• 1. כללי

• 2. המקור הכוהני מייחס חשיבות לרשימות כרונולוגיות

• 3. ההשקפות הדתיות של המקור הכוהני

• 4. זמנו של המקור הכוהני

• 5. העריכה הסופית

• 6. סיכום

• 7. כיצד ייחסו את ספר בראשית למשה

• ספרות המקרא

• מבוא

• 1. המקור: ספרי המקרא

• 2. חוסר ודאות לגבי הסדר הכרונולוגי של החיבורים

• 3. סוגים ספרותיים

• 4. שירה ופרוזה

• 5. היסטוריה פנימית של הסוגים הספרותיים: ספרות שבעל־פה וספרות שבכתב

• 6. היחידות הספרותיות

• 7. סוגים ספרותיים טהורים ומעורבים

• פרק ראשון הספרות העממית עד הופעת היוצרים הגדולים (עד 750 לפסה"נ בקירוב)

• 1. כללי

• 2. שירה חילונית ופרטית

• 3. שירה פוליטית

• 4. שירה פולחנית

• 5. שירה עממית ואמנותית

• 6. סיפורים פיוטיים

• 7. המיתוס

• 8. האגדה

• 9. המעשייה והפבולה

• 10. ההיסטוריוגרפיה

• 11. התורה והמשפט

• פרק שני היוצרים הגדולים (750 — 540 לפסה"נ)

• 1. כללי

• 2. הנבואה

• 3. הספרות הנבואית

• 4. שירה מזמורית עתיקה

• 5. ספרות החכמה

• פרק שלישי האפיגונים

• 1. כללי

• 2. הסוגים הספרותיים העיקריים המרכיבים את הספרות היהודית

• 3. סיכום

• אחרית דבר

• 1. כללי

• .2 תגליות ותוצאותיהן

• 3. התפתחויות בחקר הסוגים

• 4. חסרים בשיטת גונקל

• 5. ערכה הקיים של תרומת גונקל

• ספרות לאחרית דבר

עמודים:

ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג