דוגמות מופתיות לסוג ספרותי זה הם הסיפור על ניצחון שאול על הפלישתים ( שמ"א יג —יד , ( סיפור עליית דויד לשלטון ( שמ"ב א — ה , ( ובמיוחד סיפור מרד אבשלום ( שמ"ב יג —כ , ( ועוד . ספרי 'דברי הימים למלכי יהודה וישראל , ' הנזכרים מעת לעת על ידי ההיסטוריוגרפים הישראליים , אינם יצירות היסטוריות של ממש , אלא רשימות של מפעלות המלכים . ידוע לנו , שבחצרות מלכי המזרח הקדמון ניהלו יומנים רשמיים , ואפשר שהספרים הנזכרים הם תקציר מיומנים כאלה . עניינה הכמעט בלעדי של ההיסטוריוגרפיה העתיקה הוא בעסקי המדינה , בחוויות העם והמלכים ובעיקר במלחמות . ההתרחשויות המדיניות לימדו לראשונה את בני האדם שיש בכלל היסטוריה . כאן אפוא נעוץ ההבדל היסודי בין היסטוריוגרפיה לאגדה . מלבד הסיפורים ההיסטוריים רק ההתרחשויות במקדש נחשבו ראויות להישמר בזיכרון ; אחדים מן הדיווחים ההיסטוריים יצאו מכרוניקה של מקדש ירושלים ( למשל , מל"ב יב , ה ואילך ; כב-כג , ( כפי שגם במקומות אחרים במזרח התקיימו כרוניקות מקדשיות כאלה . ההיסטוריוגרפיה הישראלית העתיקה נהנית מיתרונות האגדה : ההיסטוריונים יודעים לספר היטב , לתאר מצבים בחיוניות ולאפיין דמו...
אל הספר