2. המקור הכוהני מייחס חשיבות לרשימות כרונולוגיות

המקור הוסיף לאגדות לוחות כרונולוגיים שלהם תפקיד חשוב עבורו , אך בוודאי אינם הולמים את אופיין של האגדות . מקומה של כרונולוגיה מדויקת הוא בכתיבה היסטורית ולא באגדה . סיפור היסטורי ואגדה יכולים לחיות זה בצד זה , ואנו נוכל להבחין ביניהם ; אך עירוב הסוגים במקור הכוהני מוכיח כי בתקופתו אבדה ההערכה שייחסו לסיפור ההיסטורי ולאגדה . לא ייפלא אפוא , שבמקרים אחדים , אשר בהם 'שתל' המקור הכוהני כרונולוגיה לתוך האגדות , נוצרו סתירות משונות למדי : כך שרה , במלאת לה שישים וחמש שנים , היא עדיין אשה יפה ומושכת שהמצרים כרוכים אחריה , או ישמעאל בן השש עשרה הנישא עדיין על כתפי אמו . מכאן ואילך ניכרת הגישה האופיינית למקור הכוהני — ראייה היסטורית כלל עולמית על ידי חלוקה לתקופות היסטוריות חובקות עולם : הוא מבחין בארבע תקופות , מן הבריאה ועד נח , מנח ועד אברהם , מאברהם ועד משה וממשה ואילך . בתחילת כל תקופה — התגלות אלוהים ולעתים תוך מתן שם חדש לאל 1 בסיפור הבריאה — אלוהים , אצל אברהם — אל שדי ובסיפורי משה — יהוה . בעת כריתת הברית בין אלהים ובני האדם מוצגות הדרישות האלוהיות לסוגיהן : על בני האדם והחיות להיזון מצ...  אל הספר
מוסד ביאליק