6. עיקרי שיטתו בחקר ספר תהלים

רוב העקרונות שהינחו את גונקל במחקרו על ספר בראשית ליוו אותו במחקריו על ספר תהלים . גם בתחום השירה המזמורית חוללה גישתו מפנה מיתודולוגי שהשפיע על המחקר המודרני ותרם תרומה חשובה להבנת בית היוצר ונסיבות יצירתה של ספרות זאת . גם בחקר המזמורים , כמו בחקר האגדות , תרם קוצר ידם של החוקרים שקדמו לו לחשוף את זהותו האישית של המשורר ולשחזר את הנסיבות המיוחדות שבהן נוצר המזמור , לצמיחת הגישה של סיווג המזמורים על פי מקומם ותפקידם בחיים . גם במחקריו על ספר תהלים ניכרת השקפתו הבסיסית שהיצירה הספרותית היא יצירה קיבוצית ושהיוצר הבודד אינו ממלא בה תפקיד מכריע . שיטת ההבחנה הסוגית שהציע גונקל ביחס למזמורי תהלים מתבססת על הזיקה שבין הסוג הספרותי ובין נסיבות החיים הטיפוסיות ( בלשונו של גונקל , Sitz im Leberrn מונח שתרגומו המילולי הוא 'המושב בחיים ( ' שמהן , או לצורכיהן , נתהווה . סוגו של המזמור נקבע על ידי בחנים צורניים שונים בנוסף לנושא המזמור , מבנהו והרקע החוויתי הטיפוסי המשתקף בו . על ידי הגדרת המזמור על פי סוגו ניתן להבין ממה צמח ולמה נועד . גונקל מיין את המזמורים על פי חמישה סוגים עיקריים והם : הימנו...  אל הספר
מוסד ביאליק