האגדות אשר נדדו ממקום למקום עברו גם מתקופה לתקופה . לרוב המשיכו לספר אותן , בנאמנות רבה , כשהן מובנות למחצה ולעתים אף כשאינן מובנות כלל , ומסרו אותן לדורות הבאים . את המסירה הנאמנה של הסיפורים אפשר להסביר בכך שהמאזינים האמינו בהם והכירו אותם היטב , ולא הניחו למספר לסטות כהוא זה מן הנוסח המקובל , וכמו ילדים המאזינים לסיפור הבחינו בכל שינוי וסטייה . על הנאמנות הרבה בה נמסרו הסיפורים ניתן לעמוד , כאשר משווים גרסות שונות של אותו סיפור בקבצי האגדות השונים . על אף סטיות קלות , דומות הגרסות בקווים כלליים ולעתים אף במלים זהות . כך , למשל בשתי הגרסות של סיפור רבקה . אלא שגם סיפורים אלה נתונים לשינויים מקובלים . ברגע שקם דור חדש והתנאים החיצוניים השתנו , או כשחלו שינוייים במחשבת האדם בענייני דת , מוסר או אסתטיקה , חלו גם שינויים באגדות , אם כי בהססנות ואיטיות רבה יותר . האגדות הן חומר חשוב בהכרת התמורות והחליפות בעם . על סמך ספר בראשית עצמו בלבד אפשר לכתוב רבות על ההשקפות הדתיות , המוסריות והאסתטיות של ישראל הקדום .
אל הספר