אל לנו להתעלם מן העובדה , שהשקפת המקור הכוהני האומרת כי יהוה הופיע תחילה בשם הכללי אל , ולאחר מכן בכינוי מוגדר יותר אל שדי ורק לבסוף התגלה בשמו האמיתי — היא ילדותית למדי . אין זה מקובל שההיסטוריה של הדת פותחת במופשט ורק אחר כך מגיעה לפרטים י נהפוך הוא , בדרך כלל תחילת דרכה בפרטים המוחשיים ולאט ובהדרגה אנשים מגיעים להבנת המופשט . המאפין את המקור הכוהני הוא שאינו מתייחס כלל לדתיותם האישית של האבות , אלא לצד האובייקטיבי של הדת . הוא כלל אינו מזכיר את צייתנותו המופלגת של אברהם , ואף אינו מהסס לספר שאברהם צחק להבטחת האלוהים ( יז , יז . ( הדת , לגבי רירו , מורכבת מחוקים ומנהגים . חשיבות רבה נודעת מבחינתו לשמירת השבת , לקיום ברית המילה ולאכילת מאכלים מסוימים והימנעות מאחרים . בעניינים אלה הוא דייקן וקפדן . הוא נמנע בכוונה מלהזכיר כי האבות הקריבו קורבנות במקומות שונים , משום שמקומות מסוימים נחשבו בתקופתו לאליליים . כמו כן אינו מבחין , בסיפור המבול , בין בעלי חיים כשרים ללא כשרים , משום שעל פי השקפתו החוקים המבחינים בין 'כשר' ל'טרף' התקיימו רק החל מימי משה . קולו של המקור הכוהני הוא , ככל הנראה...
אל הספר