הדברים הללו נותנים בידנו בסיס רחב לקביעת גילן של האגדות . לעתים ניתן אפילו לשרטט היסטוריה שלמה של אגדה מסוימת , כמו באגדת הגר בפרק טז , שיש בה גילויים שונים של האלוהות : תחילה מופיע אל , אחריו יהוה עצמו , ולבסוף שליחו . לעתים מביאה שורה של טיעונים למסקנה שהאגדה מוקדמת או מאוחרת . כך יש לראות באגדת אברהם במצרים ( פרק יב , ( אגדה עתיקה מאוד , שכן היא קצרה ביותר , בעלת אופי מקומי עתיק שאינה עוסקת באידיאליזציה של הדמויות . לעומת זאת , אגדת יוסף צעירה מאוד . היא מתאפיינת בסגנון המאוחר , המפורט והנרחב . כמו כן מעטים בה הקווים האטיולוגיים והיא כוללת כבר את האמונה בהשגחה . אולם , קורה שיש סתירה בין השיקולים השונים , ואז ברור כי באגדה משמשים בערבוביה רכיבים מאוחרים לצד עתיקים . כך למשל הסיפור בפרק טו , שאינו מכיל סיבוכים רבים , הוא מאוחר יחסית , אולם הופעת האל באש ובעשן , אופיינית לתפישה עתיקה ביותר . השלבים השונים בהתפתחות האגדות אינם מסתיימים באופן ברור וחד משמעי ; המאפיינים העתיקים נמשכו עוד זמן רב . לכן אין לתאר את תולדות האגדות בפשטנות ישרת קווים , אלא כמגוונות ורבות חליפות .
אל הספר