א . נביאי הפורענות הנביאים הללו , שעמוס הוא עבורנו הראשון בהם , בישרו במלים נוראות את האסון המתרגש לבוא . ואולם את התחזית הקשה מנשוא אין הם מבשרים רק כפי שנתגלתה להם , אלא מוסיפים ומצדיקים אותה , ואפילו מזמינים את השואה הזאת עבור עמם — מצפונם דורש זאת . הם ניבאים לישראל חורבן משום שלא קיים את רצון האל . ואולם רצון ה' הוא עניין למחלוקת בינם ובין בני דורם . ברוח האמונה הקדומה סברו בני העם שהדת מסתכמת אך ורק בהבאת קרבנות ובעריכת טקסי פולחן ; ואילו הנביאים טענו בתוקף שה' דורש צדק חברתי וביטחון בדרכיו . כך באו הנביאים לייצג את המדוכאים , אך יתרה מזאת , הם הפכו לנציגים של דת נעלה יותר . בלעג מר הם נאבקים בקדושתם של מרכזי הפולחן העתיקים , בתמונות ובסמלים המאפיינים את הפולחן העתיק . בהתלהבות עצומה הם מכריזים על גדולת האל הרוחני ומניחים לרגליו את העמים , האלים והעולם כולו . כך השתרר באופן סופי ומוחלט המונותיאיזם , שאליו נטה עם ישראל מאז ומעולם . ב . נביאי השלום לצד הנביאים הללו , שמעצם טבעם לא התחבבו על העם , פעלו נביאים אחרים , שדיברו יותר אל לבו והבטיחו לו ישועה . שני הסוגים — נבואת הזעם ונבו...
אל הספר