4. גונקל ויחסו לתיאוריית המקורות ולהתפתחות אמונת ישראל

כבר הקדמנו בראשית סקירתנו שגונקל לא ערער על תיאוריית המקורות בגיבושה הוולהאוזניאני , לפיה ספר בראשית הורכב משלושה מקורות ספרותיים ( J , E , P ) וסדרם הכרונולוגי נקבע על פי בחנים היסטוריים ספרותיים ותיאולוגיים . הראשון והקדום מביניהם J מן המאות י - ' ט' לפסה"נ ; סמוך לו ולאחריו , E במאה שלאחריו ; ואילו האחרון p נחשב למאוחר שביניהם ונתחבר לאחר גלות בבל ( לערך אמצע מאה ה' לפסה"נ . ( גונקל לא ערער על גילם של המקורות הללו ואף לא על התפתחותם ההיסטורית זה לאחר זה , שהיוותה חוט שדרה בתיאוריה של וולהאוזן . אולם בשונה מוולהאוזן ראה גונקל , במקורות הקדומים « a J אוספים של אגדות , מחזורי סיפורים , ורשימות שנלקטו על ידי אסכולות של מלקטים ולא חיבורים ספרותיים בעלי אופי אחיד שנוצרו על ידי מחברים יחידים . לדעתו , 'בעלי האוספים האלה אינם אדוני החומר , אלא מוסרים נאמנים של סיפורים עתיקים ויפים החדורים יראת כבוד כלפי החומר הנמצא ברשותם' ( למה בדיוק נתכוון ב'חומר , ' והרי טען קודם לכן שהסיפורים ואף מחרוזות הסיפורים נתקיימו במסורת שבעל פה ? [ ז"ו . ([ המאספים לא נמנעו מלערוך שינויים בחומר המסורתי באמצעות ...  אל הספר
מוסד ביאליק