צורה קדומה זו של האגדות היא , אמנם , עדות לדלותה של היצירה העתיקה , אך בה במידה היא מצביעה על יתרונותיה : הגבולות הצרים בתוכם חייב המספר להגביל את עצמו , מפיקים ממנו את תמצית היכולת הפיוטית שלו ובכך גם מתעצמת השפעת הדברים . יכולת הקליטה המצומצמת של המאזינים , הביאה לידי כך שהסיפורים עוצבו באופן בהיר ונוח להבנה . עיון בסיפורים יסייע לנו בהבחנת האמור לעיל . הסיפורים , ולאו דווקא המקיפים שביניהם , אלא , בהחלט גם הקצרים , ערוכים בצורה בהירה על פי תמונות . אלה הם החלקים הקטנים של הסיפור הנבדלים בינם לבין עצמם על ידי שינוי דמויות , מקום או עלילה . סיפור שכרותו של נח ( ט , כ ואילך , ( למשל , ערוך כך : הצגת הנושא : שכרותו של נח ( א ) האירועים — התנהגותו חסרת הבושה של כנען — יראת הכבוד של שם ויפת . ( ב ) דברי השיפוט — על כנען — על יפת ושם . או למשל , בסיפור גן העדן ( פרק ג : ( ( א ) החטא — הנחש מפתה את האשה — האדם והאשה חוטאים — התוצאה : קץ התמימות . ( ב ) החקירה ( ג ) העונש — הקללה לנחש — הקללה לאשה — הקללה לאיש .
אל הספר