בתחילת המאה נמצאו והחלו להתפרסם הפפירוסים מיב ( ראה פורטן . ( 1993-1986 הם גילו לנו את חייה של מושבה צבאית יהודית , שהיתה חיל מצב בגבול האימפריה הפרסית , במצרים העליונה . ובכן , בינתיים לא נמצאו סמוכין לטענת גונקל , שבאותם ימים החלו היהודים לעסוק במסחר ( עמ' . ( 175 העדות היחידה היא , שהיו ביניהם חיילים שכירים . ומסתבר שגם בתקופה הפרסית היו רוב היהודים איכרים ובעלי מלאכה . התעודות ממצודת יב מלמדות על מוסדותיהם המשפטיים , על אמונתם ועל ספרותם של בני 'החייל היהודי . ' מקום נכבד בספרות הזאת יש לסיפור אחיקר ולמשליו . זהו הטופס העתיק ביותר , בארמית , של משלי אחיקר — מקבילה חיצונית לספר משלי , המאשרת את דעת גונקל , כי ספרות החכמה הישראלית היתה ענף מספרות החכמה של המזרח העתיק . מקבילה אחרת , קרובה יותר , נתגלתה בשנות העשרים של המאה . אלה הם משלי אמנמאפ מן הממלכה החדשה במצרים . כאן נמצא טקסט שהוא ממש סינופטי עם חלק מאוסף 'דברי חכמים' ( ראה מש' כב , יז בתרגום השבעים , ( אוסף הנתון במש' כב , יז —כד , כב . מה היחס בין הטקסט המצרי והכתוב המקראי , והאם היה ביניהם תיווך כנעני — זוהי שאלה שעודנה במחל...
אל הספר