לאחר שנוצרו האגדות הן עברו עיבוד , בעיקר בראשית תקופת המלוכה . בתקופה בה התאחדו שבטי ישראל לעם אחד — חל גם מיזוג המסורות השונות לאגדת עם משותפת . ההתעוררות הגדולה של העם בתקופת המלכים הביאה לתנופה רבה גם באיחוד הסיפורים הקדומים והמסורתיים . העם ייחס אותם לעצמו ובחלקם גם לכנען . בתקופה זו , ניתן לאגדת יעקב —עשו ( פרק כז ) פירוש סמלי של שני עמים , ישראל ואדום . בינתיים נכנעה אדום לישראל בימי דויד והוחזקה בידיה עד לשנת 840 לפסה"נ בקירוב ; אפרים הסיג את גבולו של מנשה ( מח , יג ואילך , ( אירוע שהתרחש כפי הנראה , בראשית תקופת המלוכה . באגדת יוסף נמצא רמז לממלכת ישראל ( לז , ח — על פי , ( E שחדר לאגדה מאוחר יותר . המלחמות הקשות בארמים שהחלו בשנת 900 לפסה"נ אינן מוזכרות עדיין באגדת יעקב — לבן ; אגדה זו מספרת אך ורק על התנפלויות גבול מקריות . העיר אשור , ששימשה כבירה עד שנת 1300 לפסה"נ , אינה נזכרת ברשימת העמים , ואילו נינוה שהיתה בירה משנת 1000 בקירוב , מופיעה שם ( י , יא . ( אנו רשאים אם כן , להניח כי האגדות המתארות התרחשויות סביב שנת 900 לפסה"נ , הן בעיקרן כפי שאנו מכירים אותן כיום . אין ביד...
אל הספר