המחקרים הכלולים בספר הזה פותחים פתח לכתביו הסאטיריים המורכבים של יוסף פרל מטרנופול (1839-1773). במרכז הספר עומד ניתוח של הסאטירות ספר מגלה טמירין (1819) וספר בוחן צדיק (1838), וכן תיאור ראשון של מדרש שמות שיטתי בכתביו העיקריים, ודיון בעשרות כתבי-היד שנותרו בארכיון פרל בירושלים. כתבי פרל נבדקים כאן כחלק ממארג שלם, שכולל את ספרות ההשכלה והחסידות, ספרות עברית ויידיש, וכתבים פולמוסיים ותזכירים ממשלתיים בגנות החסידות. בדיונים נעשה ניסיון להציג תמונה מורכבת של היחס בין ספרות להיסטוריה, בין המבט האנטי-חסידי למציאות ההיסטורית המורכבת, ונפתח פתח למחקר מחודש של הז"אנר הסאטירי בספרות ההשכלה במאה התשע עשרה.
אל הספר