שלוש חצרות חסידיות עומדות בלב ספר מגלה טמירין ומרכיבות את החטיבה המרכזית בספר . הן מפיצות את בשורת החסידות ומנסות להשתלט בעורמה על צעירי הימים כמו גם על קהילות חדשות מחוץ לגבולותיהן . חצרות אלו משקפות לדעת פרל את המרחב החסידי : החצר המרכזית בזאלין ( לאזין שברוסיה הלבנה ); החצר בדישפאל ( מז ' יבוז' שבפודוליה ); והחצר באקלו ( אוליק שבווהלין ) . שמות הצדיקים הנרמזים כאן , כפי שעוד נראה בהמשך בהרחבה , הם ר ' שניאור זלמן מליאדי , ר ' ברוך ממז ' יבוז ' ור ' צבי אריה לנדא מאוליק . שלושת הצדיקים נסתלקו בין השנים 1810 ל . 1812 דומה שפרל בחר במקומות אלו משום שהם הדהדו באוזני הקוראים ונתפסו כמשקפים מרחב חסידי ידוע ומוכר , ומשנסתלקו הצדיקים השוכנים בהם נקל היה לכתוב מחדש את ההיסטוריה שלהם , או ליתר דיוק , את שבחיהם . באותו זמן שבו פרסם פרל את ספר מגלה טמירין החלו בוודאי לצוץ שבחים במחנה החסידי על אותם צדיקים שנסתלקו , ופרל מציע במקומם את שבחיו שלו ונותן הסבר משלו להסתלקותם . קשה להלום את כל המתואר בספר מגלה טמירין עם הידוע לנו על הנהגת הצדיקים המרומזים בו , וברור שפרל עיוות את פניהם בראי הסאטירי ...
אל הספר