כל שצריך להיות אדם : מסע בפילוסופיה חינוכית

	כל שצריך להיות אדם : מסע בפילוסופיה חינוכית - אנתולוגיה מחבר: שנת ההוצאה: תשס"ה - 2005 מילות מפתח: חינוך הומניסטי; פילוסופיה של החינוך; חינוך לערכים; פילוסופיה חינוכית; חינוך הומניסטי; חינוך מוסרי; ערכים (חינוך) אנתולוגיה אשר מזמנת מפגש עם יסודות הפילוסופיה החינוכית באמצעות מבחר עצום של טקסטים קלאסיים, מודרניים ופוסטמודרניים, יחד עם מבואות שיטתיים לסוגיות המרכזיות שבהן עוסקת הפילוסופיה של החינוך. ברוח החשיבה ההומניסטית והרב-תרבותית, חוכמת החינוך שנאצרה בכרך זה כוללת קשת רחבה של מקורות וגישות: החל מההגות המופתית של היהדות המקראית, אתונה הקלאסית, הבודהיזם ההודי, קונפוציוס ולאו-דזה הסינים, הנצרות והאיסלאם; עבור לפילוסופים הגדולים של העת החדשה, דוגמת רוסו, קאנט וניטשה; וכלה בהוגים ובחינוכאים בני המאה ה-20, דוגמת דיואי, פרויד, בובר, ראסל, גאדאמר, רולס, הברמאס, ניל, קורצ'אק, קאמי, סארטר, מאסלו, רוג'רס, פיטרס, קולברג, פריירה, גרין, נוסבאום ונודניגס. פרופ' נמרוד אלוני משמש כמרצה בכיר לפילוסופיה של החינוך במכללת סמינר הקיבוצים ובמכללת בית ברל, כראש "המכון למחשבה חינוכית" וכראש "קתדרת אונסקו לחינוך הומניסטי". אלוני הוא גם יו"ר "כנס תל אביב לחינוך מתקדם", ומנהל תחום האתיקה החינוכית ב"מרכז לאתיקה שבירושלים". הוא כתב מספר ספרים על חינוך הומניסטי ודיאלוגי, ובשנים האחרונות עוסק גם בהדרכה חינוכית של בתי ספר ניסויים ויצירת מסגרות חינוך לאוכלוסיית העובדים הזרים בדרום תל אביב. בשנים האחרונות עמד במרכזם של מאבקים ציבוריים נגד מסחור החינוך והתרבות ולמען הבטחת אופיו הנאור של החינוך הממלכתי. בימים אלה משמש נמרוד אלוני כיו"ר הוועדה להכנת הקוד האתי למורים וכיו"ר הרשת לחינוך ממלכתי-הומניסטי. אל הספר נושא/נושאים: , פסיכולוגיה תוכן הספר: כל שצריך להיות אדם מסע בפילוסופיה חינוכית אנתולוגיה תוכן העניינים הקדמה מבוא [ 1 ] השתוקקות פילוסופית: על אהבת החוכמה והכמיהה לאמנות החיים מבוא: הפילוסופיה כאהבת החוכמה וככמיהה לתבונה כוללת באמנות החיים מה יתרון לאדם בכל עמלו חוכמה עד תום ותיקון עצמי הייעוד הפילוסופי: לשאוף לחוכמה, להיטיב את אישיותך ולתרום לחברה התשוקה לשלמות: על אהבה אפלטונית וארוס פדגוגי סוגי האושר השונים והדרכים למימושם כל ימי חייך עליך ללמוד איך לחיות הכמיהה לאמת: בין דעת ודת, מדע ומיסטיקה הדרך אל הטוב העליון והאושר המוחלט רצון לעוצמה ויצירת ערכים: מאפייניהם של הפילוסופים האמיתיים טבעה של הפילוסופיה: השקפת עולם והתמודדות עם מה שהידוע דורש מאתנו למען מה חייתי הבעיה הפילוסופית המכרעת: כיצד לחיות, כיצד להיות חכם התשוקה לאנושיות עם ערך: זהות עצמית כיצירת אמנות בקשה תפילת הדרך אדם בחייו [ 2 ] מאפייניה ותכניה של הפילוסופיה החינוכית מבוא: מאפייניה ותכניה של הפילוסופיה החינוכית פילוסופיה של החינוך: ניסיון להגדרה עשייה פילוסופית ובניית עולם: על מהותה וייעודה של הפילוסופיה החינוכית על פילוסופיה וחינוך: ניתוח משמעויות ומטרות של החינוך על פילוסופיה וחינוך: קריטריונים לעשייה חינוכית חינוך לעומת תעמולה: תשעה קווים מבחינים הוראה היא ניסיון להקניית דעת בתנאים של התדיינות חופשית ורציונלית להיפרד מהחינוך: החינוך כיומרה ריקה וכפייה לא־אנושית החינוך המקובל מביא על האדם התנכרות עצמית והרס חברתי חינוך פוליטי וחינוך אידיאולוגי: הבחנות אידיאולוגיות ומחשבת החינוך האופי הרצוי כמטרת החינוך: חיוניות, אומץ לב, רגישות ושכל הנחלת ערכים והטמעת יראת כבוד: החינוך ככיבוש תרבותי של נפש התלמיד שילוב היסוד הערכי־חברתי עם היסור הפסיכולוגי־אישיותי במלאכת החינוך פילוסופיה ביקורתית וחינוך־שכנגד: המאבק בחינוך המנרמל חינויך לשם שחרור מעוול, דיכוי וניצול: מאפיינים של הפדגוגיה הביקורתית חינוך בחברה הפוסט־מודרנית חינוך לפלורליזם תרבותי בחברה רב־תרבותית מערכת החינוך וגבולות הפלורליזם התרבותי בחברה רב־תרבותית שפה, חינוך ופוליטיקה עקרונות ערכיים בחינוך החברתי: מן המצוי אל הראוי [ 3 ] טבע האדם והתכלית האנושית מבוא: תיאוריות ודימויים של טבע האדם וההשתמעות שלהם לעשייה החינוכית מותר האדם מן דבהמה בזכות הלוגוס תשוקת הדעת טבועה בטבע האנושי האדם הוא מטבעו יצור פוליטי - zoon poiitikon טבע, תכלית וייעוד: הנטורליזם האריסטוטלי לא השכל כי אם הרצון החופשי הוא המייחד את האדם משאר בעלי החיים הכול טוב כפי שיצא מידי הבורא; הכול מתנוון בידי האדם האדם נולד חופשי, ובכל מקום אסור הוא באזיקים ילד לאנושיותו כמו בלוט לאלוניותו: על הדחף הטבעי למימוש עצמי אנושיים באופן המלא ביותר: שיאה של פירמידת המימוש העצמי האדם הוא הישות היחידה שזקוקה לחינוך יוצר מתוך חירות וניצב חופשי מול מוצרו התשוקה לעונג, נמנעות האושר וההתפשרות על סובלימציה התוקפנות טבועה באדם ואין דבר זר לה יותר מהציווי "ואהבת לרעך כמוך" רדיפת תענוגות כדייג בנהר חרב: התובנה הבודהיסטית מקור כבודו הייחודי של האדם ביכולתו לצור צורה לצלמו ולדמותו האדם הוא חבל המתוח בין חיה ועל־אדם - חבל על פני תהום עוצמתו של האדם ניכרת ביכולתו לחיות ללא אמונה במוחלט האדם אינו אלא מה שהוא עשה מעצמו האבסורד הוא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי על שלוש החרדות הקיומיות הגלומות בהוויה האנושית [ 4 ] תחומי הדעת ודרכי הידיעה: מגמות בחינוך האינטלקטואלי מבוא: יסודות ויעדים בחינוך האינטלקטואלי תכלית החוכמה היא במימוש הרוח השכלית ובראיית כל דבר בגדרו בכל תחום דעת יש לדרוש את מידת הדיוק ההולמת אותו על פי טבעו על מאפייני התבונה המעשית עבודת חכמים בעתות הפנאי על טבע החוכמה והפילוסופיה למדנות במקום חוכמה וצדק השכלה כללית בשבעת המקצועות החופשיים דרכי הידיעה המדעית וההתעלות אל הידיעה המיסטית נאורות: בגרות אנושית הניכרת בשימוש עצמאי בכוחות התבונה פתיחות דעת ודיון ביקורתי הם תנאים הכרחיים להתקדמות אל האמת והצדק הרוב המכריע של בני־האדם הם חסרי מצפון אינטלקטואלי על האופי הפרספקטיבי של הידיעה האנושית הסבר־עולם מדעי עלול להתברר כאווילי ביותר העמדה הניהיליסטית: שלילה גורפת של הערכים הנעלים ניפוץ אלילים והתפקחות ממיתוסים: מגודל הסיכון גודל הסיכוי על ההתנגשות בין הידיעה המדעית לאמונה הדתית מאפיינים מרכזיים של פעולה אינטליגנטית גישה ניסויית ופרגמטית במדעי הטבע ובקידום החברה החוכמה כפסגת הכישורים האינטלקטואלים של האדם מידע, ידע וחוכמה בעידן תקשורת ההמונים דרכי הידיעה והשאיפות האנושיות שכל ישר, כוח שיפוט, וחוש טעם טיבה של הדעת ההומניסטית והסכנות האורבות לה מצד ה"מדעיות" על קריאה הכרתית וקריאה רגשית של טקסטים פילוסופים כישורים אינטלקטואליים מרכזיים כפיתוח רוח האדם צורות הידיעה, חינוך כולל ופיתוח התבוניות כישורים אינטלקטואליים הנדרשים לתפקוד מוצלח במאה ה־21 ארבע אוריינויות: תרבותית, ביקורתית, אקדמית ופדגוגית [ 5 ] אתגרים מוסריים בחינוך ובחברה מבוא: האתיקה כתשתית לפדגוגיה ממורשת היהדות: ציוויי מוסר מרכזיים ממורשת הנצרות: מתורת ישו ממורשת האיסלם: מוסר וצדק מן הקוראן ממורשת סין: מתורת קונפוציוס ממורשת סין: מתורת לאו צה ממורשת הודו: מתורת הבודהא אתונה הקלאסית: על מצוינות אנושית ומידות טובות של האישיות השיקול המוסרי על פי סוקרטס השלמות המוסרית נקנית על ידי ההרגל על ארבע השלמויות של האדם על נחיצותה וטבעה של האמנה החברתית מאפייניה של נקודת הראות המוסרית צדק כהבניה הוגנת של המציאות ההברתית המאבק לשוויון: לא כפיית אחידות כי אם אפשור אנושיות טובים הם אלה הדברים שמועילים לאדם על פי טבעו דברים, מעשים ובני־אדם שראוי לומר עליהם שהם טובים על מושג החיים הטובים להתרחק מן ההמון והבליו ואכזריותו להתנהג עם אנשים על פי ערכם הפנימי השתעבדות לעבודה מביאה על האדם טמטום וגסות טעם חיים נאצלים לעומת חיים המוניים על הצורך בדיכוי היצרים ועידונם כדרך לקיום תרבותי הילד צריך ללמוד את חוכמת כיבוש היצרים אנשים טובים בורחים מחירותם ומסוגלים לרע ביותר חירויות הפרט בתרבות ליברלית אוטונומיה אישית וציות לכללי המוסר: ניגודים והשלמות ייחודו ותקפותו של השיפוט הערכי התפתחות החשיבה המוסרית מוסריות כדאגה רגישה ואכפתית לרווחתו של הזולת עלינו להיות בני-אדם תחילה ונתינים רק אחר כך על המאבק המוסרי בלגיטימיות של הרג ורצחנות על חובת ההתנגדות לחוקי מדינה בלתי מוסריים דרכו של הקפיטליזם המתקדם בעיצוב האדם החד־ממדי עקרונות מוסר וחוקי מדינה: עניין של סדרי קדימויות מרכזיותו של כבוד האדם בישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית חינוך לכבוד האדם ולחיים של כבוד תפקיד החינוך לנוכח אימת המלחמה איומי הקדמה המדעית־טכנולוגית על הקדמה האנושית־מוסרית אנחנו לא רק אחרי אושוויץ אלא תמיד גם לפניה, לקראתה חינוך לשלום ולדמוקרטיה על הטוב והרע המוסר לא בא בחיוך [ 6 ] מקורות ומגמות בחינוך ההומניסטי מבוא: מקורות ומגמות בחינוך ההומניסטי הצדקתו ומשמעותו של העולם גלומה באדם דרכו של ההומניזם החילוני לחיים אנושיים טובים ומלאים שאינם הומניסטים: שישה קווים מזהים אתונה הדמוקרטית כתרבות מופתית של מצוינות אנושית דמותו של האדם המחונך: הדגם הקלאסי של איסוקרטס לא לזווית אחת נולדנו: מולדתנו היא כל העולם הזה על החינוך הליברלי והלימודים הכלליים על תרבותיות כאהבה, לימוד והפנמה של המעולה על פרובינציאליות בכלל ועל הפרובינציאליות המודרנית בפרט על הקושי בהגדרת אדם תרבותי פגמים בחינוך המודרני מנקודת מבט שמרנית־קלאסית החינוך בהטמעת חזונות של גדולה ודוגמאות של המובחר החינוך ההומניסטי בהדרכה באמנות החיים חינוך ותרבות כבילדונג (Bildung) השכלה איכותית ושוויונית כבסיס לחינוך הומניסטי ואזרחות דמוקרטית האדם הריבוני והפוריות של הרוח החופשית פיתוח האישיות האינדיבידואלית חופש הפרט והאוטונומיה של האישיות: שתי תפיסות של חירות מן העדריות אל האינדיבידואליות: הדיאלקטיקה של חירות ובשלות כבודו של אדם ביכולתו לעצב את דיוקנו שלו חינוך הומניסטי לחיים אותנטיים של מימוש עצמי על חינוך מאפשר, דיאלוגי ותומך ילדים הם טובים: הם נעשים רעים בגלל התערבות המבוגרים הייחוד ששמו אני: טיפוח האישיות האותנטית בגישה רוג'ריאנית הנעה פנימית, שיתוף פעולה וגישה טיפולית כבסים לחינוך החדש שילוב הגישה הפרוגרסיבית והפסיכולוגיה ההומניסטית לכדי חינוך הומניסטי החינוך הרדיקלי לפי סאמרהיל הרדיקליזם של קוזול: החינוך כסירוס ודיכוי האישיות חינוך שוללני כתנאי להופעתו של הפרט החופשי בהברה החדשה החינוך זקוק לחזון ולא למכונה פדגוגיה של מדוכאים: הומניזציה במציאות של דיכוי חברתי הדיאלוג בפדגוגיית השחרור להבין פירושו לסלוח החינוך כדיאלוג בין אנשים שאנושיותם נוכחת במלוא הווייתה הומניזציה באמצעות האמנויות אתגריו של המורה הכולל בבית־ספר הומניסטי היסטוריה, תרבות ופוליטיקה בדיאלוג של נרטיבים מפויסים ורב־קוליים טיפוח האנושיות במציאות גלובלית ורב-תרבותית על הילדים [ 7 ] הכתבים המכוננים: יצירות מופתיות ותשתיתיות בפילוסופיה החינוכית מבוא: על טקסטים מכוננים ומופתיים שערכם חוצה את גבולות המקום והזמן מהלך החינוך באתונה: מאה חמישית לפנה"ס החינוך באמצעות הגימנמסיקה והמוזיקה: על חינוך גופני וחינוך רוחני לימוד, אימון או מתת טבע: על מקורותיה של המצוינות האנושית תחום החינוך, מומחיות בחינוך, והאם החינוך הוא מן האפשר תבונה מעשית עם רוח אזרחית ותשתית תרבותית: עמדת פרוטגוראס האדם הנבון יהיה גם טוב, אמיץ ומאושר: הנוסחה האפלטונית התכלית האינטלקטואלית: לא רטוריקה כי אם פילוסופיה איזהו חכם שיודע שאינו יודע לא פיתוה האינטליגנציה כי אם מיקוד התודעה באמת, בטוב וביפה על מנהיגותם של הפילוסופים כאליטה משרתת לימוד לא מתוך כפייה על המצוינות של התבונה המעשית וחוש המידה פעילות אינטלקטואלית מביאה ברכה לאדם על פיתוח המידות הטובות והטמעת המידות הראויות טיבו של האושר המהווה את תכלית חייו של האדם הדרגה העליונה של השלמות והאושר: חיי העיון מטרות החינוך במדינה והגורמים הברוכים בהשגתן החינוך והלימוד הראויים ל"בן־חורין" מטרותיהם של מקצועות הלימוד המקובלים "המדע החופשי" המבקש דעת לשמה תועלתה של הפילוסופיה לידיעה המדעית וסכנותיה לאמונה הדתית הקפדה יתרה מזיקה לתלמידים שיג ושיח ישיר עדיף על הרצאות עיוניות חינוך האדם השלם: למידה פעילה, יצירת משמעות ושפיטה עצמאית טיפוח האותנטיות וחיסון מההשחתה החברתית האמת של האישיות: על חשיפתו ויצירתו של העצמי המקורי תרבות כתכלית לעצמה ותרבות כשפחת הכלכלה והפוליטיקה תרבות, אוטונומיה ואותנטיות: על הדיאלקטיקה המשולשת של החינוך מי שאינו פוסק להיות תלמיד למורהו, אינו גומל לו כראוי חינוך איכותי וחינוך לכול הם תרתי דסתרי: בשבח אליטיזם תרכותי חופש, משמעת ואהדה בחינוך החינוך כמנגנון הכרחי להמשכיות החיים החינוך כהבניה מחודשת של הניסיון בית־הספר כסביבה חינוכית נבחרת ומיוחדת על חשיבותה של גמישות אינטלקטואלית ברכישת הרגלים חדשים טיפוח גדילה טבעית בהווה במקום הכשרה לתפקודי העתיד הדמוקרטיה כשותפות באורח חיים שוויוני, חופשי ורב־גוני על יצירת נטיות יסוד שכליות ורגשיות כלפי אדם וטבע כל המטרות והערכים הרצויים בחינוך הם־גופם מוסריים המשכיות הניסיון כאמת מידה לגדילה חינוכית חינוך מסורתי לעומת חינוך פרוגרסיבי רשימת המקורות על פי סדר הופעתם בספר
	עמודים: 1 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13

כל שצריך להיות אדם : מסע בפילוסופיה חינוכית - אנתולוגיה