דניאל אוקונור הביטוי "פילוסופיה של החינוך" רווח מאוד בהקשר של תיאוריה ומעשה בחינוך . יחד עם זאת , לא תמיד ברור למה בדיוק מתכוונים בכך ... דוגמה למשמעות מקובלת אחת , היא זו המופיעה בספרו של ג'ופרי תומסון על פילוסופיות מודרניות של החינוך , היכן שהוא מסביר שהוא משתמש בביטוי פילוסופיה חינוכית כדי לציין "את הניסיון לבחון את החינוך כמכלול , ולהגיע לכלל תפיסה רחבה , בהירה , הגיונית ולכידה של המכלול הוה הנקרא חינוך . " בהקשרים אחרים נהוג לדבר על "הפילוסופיה הנוצרית של החינוך" ( או של כל אמונה או דוקטרינה אחרת , ( ואז הכוונה , על פי רוב , היא ל"פילוסופיית חיים" שבמרכזה קבוצת אידיאלים וערכים הנחשבים לעליונים , ראויים ומחייבים . אף לא אחת משתי המשמעויות הללו של פילוסופיה רלוונטית לדיוננו ... משהו מאופייה של הפילוסופיה ( במובנה האקדמי ) בא לירי ביטוי באופן שבו לומדים אותה . גם כשלומדים אותה בצורה היסטורית או כרונולוגית , אין אנו לומדים את תורותיהם של אפלטון , אריסטו או דיקרט כמערך של אמיתות שלגביהן יש הסכמה רחבה . ההיפר הוא הנכון , אנו נחשפים אליהן כתורות שניסו להעמיד הסברים תקפים ותוכנות עמוקות ,...
אל הספר