זיגמונד פרויד רוח המדע , שהלכה והתחזקה בזכות התצפיות בתהליכי הטבע , החלה , במהלך הזמן , להתייחס אל הדת כאל תופעה אנושית ולהעביר אותה תחת שבט ביקורתו של המחקר . הדת לא יכלה לעמוד בכך . מה שעורר ראשית לכול חשד וספקנות היו סיפורי הנסים , אשר סתרו את כל מה שלימדה הצפייה המפוכחת ואשר הסגירו בבירור רב את השפעת פעילותו של הדמיון האנושי . לאחר מכן התעוררה התנגדות כנגד תורות הדת בדבר מקורו של היקום ; תורות ואמונות שהעידו על בורות נחלת ימי קדם , ואשר נתפסו עתה כנחותות , בשל ההיכרות המעמיקה והולכת של האדם עם חוקי הטבע . הרעיון , שהיקום נוצר באמצעות אקט של הזדווגות או בריאה , בדומה להתהוותו של האדם היחיד , לא נתפס עוד כהנחה המובנת לחלוטין מאליה , מאז שהמחשבה האנושית עמדה על ההבדל שבין יצורים חיים , בעלי נפש , לבין הטבע הדומם - הבחנה שבגינה לא היה אפשר עוד להחזיק באמונה באנימיזם הקדום . וגם זה , אל לנו להתעלם מהשפעת המחקר ההשוואתי של מערכות דת שונות ומן המסקנות שנבעו מהזמתן זו את זו ומאי סובלנותן זו כלפי זו . מחוזקת על ידי אבחנות ראשוניות אלו , אזרה רוח המדע לבסוף די עוז לבחון את המרכיבים החשובים ב...
אל הספר