תועלתה של הפילוסופיה לידיעה המדעית וסכנותיה לאמונה הדתית

עבד אל רחמן איבן ח'לדון יש אנשים בעלי שכל מבני המין האנושי הסבורים שכל המציאות , הן זו המוחשת והן זו שמעבר לתפיסת החושים - על תכונותיה המהותיות ומצביה המשתנים , על גורמיה וסיבותיה - נתפסת על ידי התבוננות מחשבתית ובדרך היקשים שכליים , ושגם עיקרי האמונה מקבלים את אימותם מתוך התבוננות ולא מתוך המסורת , לפי שגם הם נמנים עם השגות השכל . אלה הסבורים כך קרויים פילוסופים , צורת רבים של פילוסוף ; מילה זו גזורה מן הלשון היוונית , ופירושה "אוהב החוכמה ... " הם קבעו מערכת כללים שבעזרתם ימצא השכל בהתבוננותו את הדרך הנכונה להבחנה בין האמת ובין דברים בטלים , וקראו לה בשם "היגיון ... " מדע זה , כפי שהראיתי , איננו מספיק אפוא להוכיח אף את הדברים שהם שמו לעצמם למטרה להוכיחם במרץ ובהתמדה רבה . עם זאת הוא סותר את חוקי הדת ואת משמעותם הגלויה . עד כמה שאני יודע יש לו רק פרי אחד , היינו - שהוא מחדד את השכל ומאמנו בעריכתן המסודרת של הוכחות וטענות , עד שנקנה לו הכושר של רמה ודיוק בהבאת ראיות . וזו הסיבה לכך : עריכת ההיקשים והרכבתם בשלמות ובדיוק צריכה להיעשות על פי מה שקבעו הפילוסופים במקצועם , מקצוע ההיגיון , ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון מופ"ת