מקור כבודו הייחודי של האדם ביכולתו לצור צורה לצלמו ולדמותו

ג'יובני פיקו דלה מירנדולה אותי לא שכנעו די הצורך אותן סיבות רבות שרבים נוהגים להביאן על אודות עליונותו של טבע האדם , ואלו הן ; היות האדם נושא בשורה בין הבריות ; היותו עמית לעליונים ומלכם של התחתונים ; היותו מפרש הטבע בעזרת חושיו החדים , תבונתו העמוקה ואור שכלו ; היותו נקודת ביניים בין הנצח הדומם לבין העת השוטפת חולפת ; או היותו , כפי שטוענים הפרסים , חוליית ההתחברות - ואף ההזדווגות - של העולם : ורק כפשע בינו לבץ המלאכים , כפי שמעיד על כך דוד . אכן , סיבות כבדות משקל , אך לאו דווקא עיקריות , הווה אומר , עדיין לא עשויות להעניק לאדם זכות בלתי מעורערת להיקרא פלא על כל פלא ... עד שלבסוף דומה היה לי כי הבינותי מפני מה האדם הוא המאושר ביותר , ועל כן ראוי שיעריצוהו ; ומהו , בסדרי העולם , המעמד אשר נפל בחלקו , מעמד הראוי להערצתם לא רק של יצורי הפרא , אלא גם של הכוכבים ואף של התבונות החוץ עולמיות עצמן . הא לכם דבר לא ייאמן ומופלא ! והכיצד לא יהיה כך ? כיוון שמשום כך " '» ק מלא נאמר על האדם שהוא פלא גדול , ובאמת כזה הוא נחשב ; ובצדק ראוי האדם להיות נושא להערצה . אולם מהו טיבו של מעמד האדם ? והל...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון מופ"ת