התשוקה לשלמות: על אהבה אפלטונית וארוס פדגוגי

אפלטון - ומאחר שארוס הוא בנם של שפע ועניות , הרי מזלו הוא כדלהלן : קודם כל - לעולם עני הוא , ורחוק מלהיות ענוג ויפה , כדעת המרובים , אלא קשוח ומלוכלך ויחף וחסר בית , ישכב תמיד על פני האדמה , ללא מצע , וילון בפתחי דלתות וברחובות תחת כיפת השמים , באשר יש בו מטבע אמו , ותמיד חבר הוא למחסור . ואילו בעקבות אביו הריהו אורב ליפה ולטוב , והוא אמיץ ונועז וזריז , צייד מובהק המוצא ידו תמיד בתחבולות , והוא תאב תבונה ורב המצאות , תר אחרי חוכמה כל ימי חייו , קוסם גדול ובקי בסממנים וסופיסטן . ומטבעו אינו בךאלמוות ולא בן תמותה , אלא עתים , בשעת שפע , יפרח יום אחד ויחיה , ועתים - ימות , אבל ישוב לתחייה בשל טבע אביו ; אך כל שפע שיבואנו יחלוף תמיד , ולכן לא יהיה ארוס לעולם לא דל ולא עשיר , וגם בין חוכמה וסכלות נתון הוא באמצע , שהנה כך הדבר : שום אל מן האלים אינו עוסק בפילוסופיה ואינו משתוקק להיעשות חכם , שעל כן הנהו חכם , וגם חכם אחר , אם יש כזה , איננו עוסק בפילוסופיה . וכן לא הסכלים עוסקים בפילוסופיה ואינם משתוקקים להיעשות חכמים ; שדווקא זאת היא חומרתה של סכלות , שמי שאינו נאה וטוב ואינו נבון - בעיני ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון מופ"ת