הדיאלוג בפדגוגיית השחרור

פאולו פריירה בנסותנו לנתח את הדו שיח כתופעה אנושית , אנו מגלים דבר מה שהוא עצם מהותו של הדו שיח : המילה . אולם , המילה אינה רק בבחינת אמצעי ליצירת דו שיח ; לפיכך , עלינו לחפש אחר הגורמים העיקריים המרכיבים אותה . למילה יש שני ממדים : מחשבה ופעולה , והם קשורים זה בזה באופן כה שורשי , שאם מוותרים על האחד , ולו גם בחלקו - מיד נפגע גם האחר . המילה אינה אמיתית אם אינה בו בזמן גם פרקסיס . מכאן , שלומר מילה אמיתית , פירושו לשנות את העולם . מילה שאינה אותנטית , אשר אין בכוחה לשנות את המציאות , היא תופעה של כפיית דיכוטומיה בין שני גורמים אלה . כאשר נשלל ממילה ממד הפעולה , נפגעת גם המחשבה והמילה הופכת ללהג חסר ערך , לוורבליזם , לפיתפותי ביצים מנוכרים ומנכרים . היא הופכת למילה ריקה מתוכן , אשר אינה מסוגלת לקרוא תגר על העולם . שכן קריאת התגר בלתי אפשרית בלי המחויבות לשנות , ואין שינוי בלי פעולה . מן הצד האחר , אם מושם דגש מוחלט על הפעולה , ועליה לבדה , עד כדי פגיעה במחשבה , הופכת המילה לאקטיביזם . זה - הפעולה לשמה - שולל את הפרקסיס האמיתי והופך את הדו שיח לבלתי אפשרי . כל דיכוטומיה בגיבוש צורות קיו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון מופ"ת