אילן גור זאב ככל שהחינוך יעיל יותר כן מתמסרים בני האדם בתשוקה גדולה יותר לאזיקים המונעים מהם להיות מה שיכולים היו להיות ומסתירים מהם את אלימותם של מנגנוני העיצוב של מה שהינם . עניינו של החינוך המנרמל להשכיח מבני האדם את " האחר לחלוטין" מהסדר הקיים ואת הפוטנציאלים הלא משוחררים שלהם , שהם הם המאפיינים המהותיים לבני אדם בתור סובייקטים , כלומר לא אובייקטים . החינוך המנרמל מייצר את הסובייקט בתור משהו ומונע ממנו להיות מישהו . בני האדם המנורמלים מוטלים תמיד בין "ההם , " ה " אחרים" לבין ה"אנחנו " או "האני . " מושבחת מהם האפשרות להיאבק על מימוש האיךסופיות המהותית להם בזיקתם אל אחרותו של ה"אחר . " מאבק על הפוטנציאלים הבלתי ממומשים שלהם , אפשרויות אלה מתייחסות לבין זולתיות , שבה זוכה אחרותו של ה " אחר" להכרה שמשמשת בסיס לרפלקסיה ולכינון האני והמציאות האנושית יותר . כרגיל , ככל שהחינוך המנרמל עושה חיל , כך נרתמים גברים ונשים במרץ למאבק על קיומם כהנמכה והכחשה שיטתית של אנושיותם . הם מאבדים את עצמם במאבק על הישרדות והצלחה במסגרת מרחב המובן מאליו שבו הם משוקעים . במובן מסוים בכך הם תורמים את תרומתם ל...
אל הספר