אריסטו ... ואולם להגיד שהטוב העליון הוא האושר , ודאי , שהוא מן המפורסמות . מה שנחוץ הוא להוסיף ולהגדירו באופן בהיר יותר . לזה נגיע אולי אם נעמוד על טיב הפעולה המיוחדת לאדם ... כלום יש לנגר ולסנדלר פעולה ועבודה מיוחדות , ולאדם - אין ? וכי נולד הוא חסר פעולה ? אם ברור שלעין , ליד ולרגל , ובדרך כלל לכל חלק מחלקי הגוף , יש פעולה מיוחדת , הלא באותו אופן יש לקבוע פעולה מלבד אלה גם לאדם עצמו . פעולה זו מה אפוא יכולה היא להיות ? אשר לחיים - ברור שמשותפים הם גם לצמחים , אך המבוקש הוא המיוחד לאדם ; עלינו להוציא אפוא את חיי ההזנה והגידול . אחר כך באים חיי התחושה . אך ברור שהם משותפים אף לסוסים , לשוורים ולכל בעלי החיים . נשארים החיים המעשיים של היסוד השכלי שבנפשנו ... הפעולה המיוחדת לאדם הריהי אפוא פעילות נפשית מתוך שיקול השכל או שלא בלי שיקול השכל . אבל מה שקוראים אנו הפעולה של העוסק באיזה מקצוע , והפעולה של מי שעוסק כהוגן באותו מקצוע , הריהן פעולה אחת ; למשל , פעולה אחת לכנר ולכנר ההוגן [ מצטיין . [ וכך הוא בדרך כלל בכל המקרים , כי מוסיפים אנו לפעולה הנידונה את מידת ההצטיינות שהשיגו בשלמות ההיא...
אל הספר