מקסין גרין חינוך , במשמעות אחת , הוא התהליך שבו מקנים לצעירים את דרכי החשיבה וההתנהגות הנחשבות לראויות בתרבות שאליה הם משתייכים . במובן אחר , החינוך הוא פיתוח של אישיות הצעירים מתום לניסיון , מן הקונקרטי והמקומי של הילדות אל המרחבים הפתוחים של הדעת המופשטת והאוניברסלית . מנקודת מבט אחרת , החינוך הוא תהליך פונקציונלי שבאמצעותו החברה מבטיחה את המשך קיומה הפיזי ומשמרת את זהותה כקהילת תרבות במרחב ההיסטורי של עמים , אומות ותרבויות . במבט ראשון נראה הדבר ברור מאליו שמדובר בעשייה חיובית וראויה , שהרי תרבות , נאורות , התפתחות וצמיחה נתפסים מיידית נרא ^ ם _ כמשהו מבטיח ובעל ערך . בפועל המצב שונה : העשייה החינוכית אינה מתבצעת בריק חברתי , וכשבוחנים את המציאות הקונקרטית שבה פועל החינוך ואת תרומתו להתגבשותה של מציאות זו , שוב לא ברור עד כמה העשייה החינוכית אכן ברוכה וחשובה . כאשר חיי הבוגרים בחברה נתפסים ככנועים למוסכמות מאובנות ומשועבדים לתחרויות אכזריות - האם לא עדיף לשמר דווקא את התום והחיוניות והחירות של הילדות ? כאשר דפוסי החברה נגועים בעוול , ניוון , שחיתות , אפליה ואלימות - האם לא עדיף במקר...
אל הספר