ישראל שפלר אסור לנו להניח שניתן להעמיד את ההוראה על ההשתדלות להקנות סברה למישהו . יכול אדם לנסות להפיץ סברה בדרכים רבות מלבד דרר ההוראה - כגון על ידי הונאה , רמיזה , פרסומת , היפנוזה , תעמולה , אינדוקטרינציה , איומים , שוחד וכוח . כמו כן בל ניחפז לזהות הוראה עם מערכת החינור באופן כללי , שהרי גם מוסדות חינוך פורמליים השתמשו ומשתמשים לעתים תכופות בשיטות שאינן בגדר הוראה , כגון אינדוקטרינציה , סוגסטיה , איומים וכוח . לכן , אפילו נחשוב ש"ללמוד כי" מציין רכישת סברה בהקשר הבלעדי של החינוך , עדיין איננו יכולים לומר בפשטות שההוראה מכוונת ללמידה כאל מטרה , למרות שהלמידה היא מטרתה של ההוראה . כפי שראינו קודם לכן , מה שמייחד את ההוראה הוא זיקתה המיוחדת להסבר רציונלי , לדו שיח ביקורתי , למתן נימוקים כנים ולקבלת שאלות רדיקליות בברכה . העוסק בהוראה אינו מסתפק בהבאה לידי סברה , אלא הוא שואף להביא את התלמיד לידי כך שיגיע לכלל סברה תור כדי הפעלת כוח שיפוטו הרציונלי והחופשי . בזה , למשל , טמון ההבדל בין הוראה ובין תעמולה או פולמוס . בהוראה מגלה המורה את הטעמים לסברות שאותן הוא שואף להנחיל לתלמידיו , ובכ...
אל הספר