עקיבא ארנסט סימון את ההבדלים העיקריים בין חינוך לתעמולה ניתן למצות בתשעה סעיפים : . 1 הפנייה אל היחיד או אל ההמון . החינוך פניו אל היחיד , גם אם יחיד זה נמצא בקבוצה או אף בהמון ; ואילו התעמולה פניה אל ההמון , גם כשהיא פועלת רק על איש אחד . הבחנה זו אינה בכמות אלא באיכות ; ועם זאת אין השימוש במילים " יחיד " ו " המון" מקרי כאן . פנייתו של החינוך אל "היחיד " שבאדם - סיכוייה גדולים יותר כשהוא אינו נמצא בתוך המון . ולהיפך : פנייתה של התעמולה אל יסוד "ההמון" שבאדם סיכוייה מתמעטים כשנמצא אדם בקבוצה קטנה או ביחידות . אבל מחנך דגול יכול לפנות אל יחיד או אל יחידים אף באספה רבת עם ולמנוע את הפעלתם של חוקי הפסיכולוגיה ההמונית , כגון הידבקות רגשית , צמצום הביקורת , נטייה מופרזת לעמדות ולמעשים קיצוניים . ואילו תעמולה יעילה בכוחה לעשות גם את קורא העיתון או המאזיךלרדיו ביחידות חלק אלמוני ממין מיוחד של המון , שהוא מפוזר מבחינת המקום , אבל מאוחד מבחינת הזמן וההתרשמות הרגשית . ועוד זאת : החינוך פונה גם אל הרבדים הנפשיים המיוחדים ליחיד , בעור שהתעמולה פונה רק אל הרבדים הנפשיים המשותפים לרוב הבריות . כשם ש...
אל הספר