נמרוד אלוני , אסתר חוטינר , שלמה צדקיהו " סוף מעשה במחשבה תחילה" - כלל יסוד בתחומים רבים ובעל חשיבות מכרעת בעשייה החינוכית . בהיעדר מודעות ביקורתית למהות ולאיכות של עשייתנו , על נקלה יכול החינוך , ובמיוחד החינוך החברתי , לגלוש לסוגי השפעה העומדים בסתירה לעצם מהותו : חינוך ערכי עלול לגלוש לאינדוקטרינציה , חינוך פוליטי לתעמולה , טיפוח האופי לאילוף , פיתוח האדם להשחתתו וקלקולו ( ראה , לדוגמה , את החינוך החברתי בחברות טוטליטריות ;( ומצד שני מימוש עצמי עלול לגלוש לאינדיבידואליזם אגוצנטרי ולחוסר רגישות חברתית . הבנה זו מובילה אל האתגר הראשון והיום יומי , שעמו עלינו להתמודד כמחנכים , חובת ההבהרה התמידית , לעצמנו ולתלמידנו , מדוע אנו עושים את שאנו עושים . במילים אחרות , אנו דורשים מעצמנו ומזולתנו לתת דין וחשבון סדור ומנומק בדבר ההיגיון המנחה את המטרות והאמצעים בחינוך . כבר בפתח דברינו נציג שתי הנחות יסוד : ( א ) אין בנמצא חינוך חברתי נטראל' מבחינה ערכית ; ( ב ) אנו רואים עצמנו מחויבים לטפח אצל התלמידים עמדות , רגישויות , הרגלי חשיבה , ודפוסי התנהגות , התורמים לביסוסה של חברה דמוקרטית נאורה , פ...
אל הספר