ז ' אן ז ' אק רוסו בבעל חיים אינני רואה אלא מכונה מחוכמת שהטבע חנן בחושים , למען תחזק ותבטיח את עצמה , עד לנקודה מסוימת , מפני כל מה שינסה להחריבה או להטרידה . במכונה האנושית אני מבחין אותם דברים בדיוק , אלא שיש הבדל בין השתיים : הטבע לבדו הוא מקור כל פעולותיה של החיה , בעוד האדם שותף בפעולותיו שלו כבעל רצון חופשי . בעל החיים מקבל או דוחה מתור אינסטינקט , והאדם מתור חירות ; אשר על כן אין החיה מסוגלת לסטות מן הכלל שנקבע לה , גם כשהסטייה למועיל לה , ואילו האדם מתרחק תכופות מן הכלל - לרע לו . כר מוצאים אנו יונה גוועת ברעב לצד קדירה מלאה בשרים טעימים וחתול פושט רגליו ומת אצל טנא פירות או זרעים , אף כי יכלו גם היא וגם הוא להיזון יפה מן המזון שהם מתעבים , אילו עלה בדעתם לנסות זאת ; ולעומת זאת , בני אדם מופקרים נשטפים בזוללות ובזנות , המכות אותם בחולי ובמוות - משום שהרוח [ התודעה החופשית ] מסלפת אה החושים , והרצון מוסיף לדבר - עת הטבע נאלם דום . לכל בעל חיים מושגים [ אידאות או תפיסות מנטליות כלשהן ] - באשר הוא ניחן בחושים , והוא אף מסוגל להרכיב את מושגיו עד לרמה מסוימת ; האדם אינו שונה מבחינה...
אל הספר