עמנואל קאנט האדם הוא הישות היחידה הזקוקה לחינוך , זאת כאשר בחינוך אנו מתכוונים לגידול ( הזנה , טיפול והשגחה , ( למשמעת ( בניית אופי והטמעת הרגלים , ( ולהקניית ידע ( השכלת וערכי . ( לפיכך יכולים אנו לומר שהאדם נע על רצף מהיות תינוק ( שלב שבו הוא נתון לשגחה טיפולית , ( עבור דרך היות ילד ( שלב שבו הוא קונה הרגלי משמעת ותרבות ) ועד להיות מלומד ( שלב שבו הוא קונה השכלה , ( חיות [ בשונה מבני אדםו משתמשות בכוחות הגלומים בטבען , על פי מתכונות מולדות וקבועות של הבשלה והתפתחות , בכיוונים שאין בהם כדי לסכן את קיומן ... במילים אחרות , חיות הן מטבען ועל פי האינסטינקטים שלהן כל שהן יכולות ועשויות להיות . תבונה כלשהי , חיצונית להן , דאגה לכל צורכי הווייתן כבר עם לידתן . בני אדם , לעומת זאת , זקוקים לתבונה משל עצמם . באשר אין להם לבנ האדם אינסטינקט [ להנחיית דרכם בחיים , [ הם נדרשים ליצור עבור עצמם את נוהגי חייהם . יחד עם זאת , מאחר שבן אנוש בא לעולם בלתי מפותח ובגלל ששום אדם אינו יכול ליצור לעצמו לבדו ובבת אחת תוכנית נאותה להנהגת החיים , כולנו זקוקים שאחרים ידריכו אותנו בנוהגי החיים האנושיים . לפיכ...
אל הספר