מבוא: הפילוסופיה כאהבת החוכמה וככמיהה לתבונה כוללת באמנות החיים

בני אדם אוהבים דברים רבים ושונים . כולנו - גברים ונשים מכל העדות ומלאומים שונים - יש לנו מגוון רחב של דברים שאליהם אנחנו נמשכים , שבהם אנו חושקים , ושהשגתם או הגשמתם גורמת לנו קורת רוח ולעיתים אף תחושת אושר . דברים אלה יכולים להיות בעלי אופי חומרי - דוגמת הון כלכלי ובית מפואר ; בעלי אופי תחושתי - דוגמת אמבטיית ג ' קוזי ואוכל טוב ; מהסוג הרגשי - דוגמת החוויה של חברות טובה וכיבוש פסגות הרים ; ובעלי אופי רוחני - דוגמת התרוממות הנפש מהתבהרות המחשבה , מהבנת רעיון מדעי , מהתגברות מוסרית על יצר הרע , מחוויה של יצירת אמנות או מיצירתיות שוברת גבולות ומוסכמות . בין האהבות כולן , יש גם אהבה לחוכמה - "פילה " ( אהבה ) "סופייה " ( חוכמה . ( כמובן שמהעובדה שקיימת תכונה של אהבת החוכמה אי אפשר להקיש שבני האדם כולם אכן כמהים בפועל לחוכמה או שבכלל איכפת להם ממנה . כפי שתכונות אחרות שמהותיות לאדם - דוגמת האוריינות הלשונית , האוטונומיה של האישיות , המצפון המוסרי והיצירה האמנותית - קיימות בכולנו כפוטנציאל , אך זוכות להתממש במידות שונות בקרב אנשים שונים , כך גם במקרה של הפילוסופיה : אצל בודדים האהבה לחוכמה מ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון מופ"ת