ג ' ון דיואי אני מאמין כי כל חינוך אינו הולך ומתגשם אלא תוך שיתופו של היחיד בתודעה החברתית של המין האנושי . תהליך זה מתחיל , שלא מדעת , כמעט עם יום הלידה . הוא מעצב בהתמדה את כוחותיו של הילד , מרווה את תודעתו , יוצר את מנהגיו , מפתח את מחשבותיו ומעורר את רגשותיו והיפעלויותיו . באמצעות אותו חינוך בלתי מודע מגיע היחיד באורח הדרגתי לידי שותפות באוצרות השכל והמוסר שהצליחה האנושות לצבור לעצמה . הוא נעשה יורש שותף בנכסי צאךברזל של התרבות . אין לך חינוך , ויהיה פורמלי טכני ביותר שבעולם , שיוכל לסטות ללא נזק לעצמו מאותו תהליך כללי . החינוך אינו יכול [ לבטל את התהליך הזהו אלא רק לארגנו או לשנותו בכיוון מיוחד , זה או אחר . חינוך ראוי לשמו , ורק הוא , בא לידי הגשמה תוך כדי דרבון כוחותיו של הילד על ידי התביעות של המצב החברתי שבו נתון הילד . התביעות הללו מדרבנות אותו שיהא פועל כחבר של יחידה חברתית ; שישתחרר מאותו קוצר ראייה שציין תחילה את פעולותיו ורגשותיו ; שיהא מגיע לידי הכרת עצמו מנקודת טובתו של הכלל , אותו כלל שהוא משתייר אליו הוא לומד את משמעותן של פעולות אלה מבחינה חברתית מתוך התגובות שהאחרי...
אל הספר