חופש, משמעת ואהדה בחינוך

ברטרנד ראסל כל תורת חינוך רצינית חייבת להכיל שני חלקים : השקפה על תכליות החיים , ומדע של הדינמיקה הפסיכולוגית , קרי , של חוקי התמורה הנפשית . שני אנשים שדעותיהם חלוקות לגבי תכליות החיים - אין לצפות שיסכימו ביניהם באשר לחינוך . מכונת החינוך , במרוצת הציביליזציה המערבית , נתונה הייתה לשליטתן של שתי תורות מוסר : זו של הנצרות וזו של הלאומיות . שתי התורות , אם נתייחס אליהן ברצינות , אינן יכולות לדור בכפיפה אחת , כפי שהוכח הדבר בגרמניה . אשר לי , סבורני כי כאשר הן חלוקות - עדיפה הנצרות , אולם כאשר יש ביניהן הסכמה - שתיהן טועות . אני הייתי מציע מושג אחר בתור מטרה חינוכית . הגדרת מונח זה , כפי שאני מבינו , היא בחלקה אינדיבידואלית , ובחלקה חברתית . בצד האינדיבידואלי שלה , היא כוללת תכונות אינטלקטואליות ומוסריות : מבחינה אינטלקטואלית - מינימום מסוים של ידיעה כללית , מיומנות טכנית במקצוע , והרגל לעצב דעות על סמך ראיות ; מבחינה מוסרית - אי משוא פנים , טוב לב ומעט ריסון עצמי . אוסיף גם תכונה שאינה מוסרית ואינה אינטלקטואלית אלא אולי פיזיולוגית : התלהבות ושמחת חיים . בצד החברתי , מטרה זו כוללת "תרבות...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון מופ"ת