הנרי דויד תורו האמנם חייב האזרח לוותר על מצפונו , אפילו לשעה קלה , אפילו במידה קלה , לטובת המחוקק ? אם כן , למה יש בו בכל אדם מצפון ? סבורני , כי עלינו להיות בני אדם תחילה ונתינים לאחר מכן . לא מן הראוי הוא לטפח יחס של כבוד לחוק באותה מידה כמו לראוי מצד עצמו . ההתחייבות היחידה , שיש לי הזכות לקבלה על עצמי , היא ההתחייבות לעשות בכל עת ובכל שעה את הראוי , לדעתי . בדין אומרים , כי קואורפרציה אין בה מצפון : אבל קואורפרציה של בני אדם בעלי מצפון תהא קואורפרציה בעלת מצפון . החוק לא עשה מעולם את האדם ישר יותר כחוט השערה ; ובכוח יחס הכבוד של הבריות לחוק אפילו שוחרי הטוב שביניהם נעשים יום יום שלוחיו של העוול ... רוב מניינם של בני האדם משמשים אפוא את המדינה לא בתורת בנ אדם , בעיקר , אלא בתורת מכונות , היינו בגופותיהם ... ברוב המקרים אין הם בני חורין כלל להשתמש בכוח השיפוט ובחוש המוסר , אלא מעמידים עצמם במדרגה אחת עם העצים ועם האבנים ועם האדמה ; ואולי אף ניתן לייצר גולמי אדם מעץ , שיצלחו כמוהם לשמש לאותה תכלית ... וכיוון שרק לעתים רחוקות הם נזקקים לשיקולים מוסריים כלשהם , הרי הם עלולים לשרת את הש...
אל הספר